ויש גם את עניין המשבר משם הסרט. גיבורת הסרט מחליטה שצריך לדבר על משבר. להראות איך המועמד יפעל בשעת משבר. להפחיד את הציבור שמדובר בזמנים קשים, ורק המועמד שלנו יכול להתמודד איתו. הבעיה היא שלא פורטים את המשבר הזה לפרוטות. לא מביימים משבר אמיתי. לא מסבירים לנו מהו בדיוק אותו המשבר. מה שכן עושים הוא לדבר בסיסמאות. להגיד: "יש משבר, אלו זמנים קשים, חייבים להתלכד מאחורי המועמד שלנו, הוא היחיד שיכול להתמודד עם המשבר…". אבל מהו המשבר בדיוק? התסריט לא מנסה אפילו לבנות איזשהו נראטיב של משבר, לייצר איזשהו סוג של מתח ודרמה סביבו כל סיפור הבחירות יסתובב, ודרכו נבין את הניגוד בין אידאלים לבין מציאות שבה פועלים רק כדי לנצח. לצורך הדוגמא, ב"לכשכש בכלב", בונים מובילי הקמפיין סיפור פיקטיבי לחלוטין על מלחמה שפרצה בין ארה"ב לבין אלבניה. למה דווקא אלבניה? ככה. אופרציה שלמה נבנית בכדי למכור את הסיפור הבדוי לחלוטין הזה לציבור האמריקאי רק כדי לכסות על סקנדל סקס שמערב את המועמד הפוליטי שעבורו הם עובדים. זה סיפור חריף מאין כמותו, אבסורדי לחלוטין, קיצוני מאוד, ודווקא בגלל זה הוא עובד. ב"משברים בע"מ" נשארים כל הזמן בתחום הכללי, לא מדברים על הפרטים.
ובילי בוב ת'ורנטון, בתפקיד הנמסיס שלה, מנסה להיות קול כל הזמן, אבל אין לו עם מה לעבוד. וכל השאר – כמעט סטטיסטים. התסריט של הסרט הזה כל כך עני, עד שכל האנרגיה נשאבת מהסרט, ומה שנותר על הבד נשאר די יבש.
איתן 