בשנות השבעים בקופנהגן, אנה (טרינה דירהולם, "בעולם טוב יותר"), מגישת חדשות בשנות הארבעים המאוחרות לחייה, מרגישה שחיי הנישואין שלה עם אריק (אולריך תומסן, "איה") דורכים במקום. כשבעלה יורש אחוזה ענקית, היא מנצלת את ההזדמנות להכניס עניין לחייה ולהגשים חלום ישן- להקים קומונה ולחיות בה חיים משותפים עם בתם המתבגרת וזוגות נוספים. לאריק לא נשארת ברירה, והוא נאלץ מסכים. אתם חושבים שהם הולכים להצטער על הרעיון?

תומאס ווינטרברג, היוצר הדני שכבש את העולם פעמיים, עם "החגיגה" ו"הניצוד" המטלטלים, מגיע לכאן רגוע ומפויס הרבה יותר עם האנושות, לספר את מה שהוא הגדיר כסיפור אוטוביוגרפי על ילדותו שלו בקומונה.

לעומת סרטיו הקודמים והקודרים, "הקומונה" רחוק מלהיות טרגדיה אנושית מדכאת. ספוג באווירה ובמוסיקה של הסבנטיז, עם צילום מגורען בצבעים חמים וליהוק של פרצופים מביעי סימפטיה, "הקומונה" מציע דרמה זוגית כנה, סאטירה טובת לב על אנשים שמתבלבלים בתוך המושג "אהבת אדם". ווינטרברג עוקב ברגישות אחרי התהפוכות שעוברות על הזוגיות של אנה ואריק, מגולמים למופת ע"י ענקי הקולנוע הדני, כאשר הם מנסים להגשים את האידיאלים ההיפים שלהם.

הבמאי מסרב לספק את הציפייה שלנו למבנה דרמטי עם קטרזיס עוצמתי בסופו. האקדח מהמערכה הראשונה, לא בהכרח ירה במערכה האחרונה. בניגוד לאווירת השחרור הקצבית של הסרט, הדרמה הזוגית שבמרכזו מזדחלת לה לאיטה, מה שבהחלט יכול לתסכל. הבחירות הללו הופכות את הסרט למהורהר יותר ונגיש פחות. "הקומונה" שואף להשקיע אותנו פנימה לתוך אווירת החיים בבית המשותף, לתוך רגעי הצחוק והדמע שחברי הקולקטיב חולקים ביחד, לתוך תחושות חוסר האונים וההתעלות שחווים שם הגיבורים.

היוצר בוחר שלא להשפריץ ארס לכל כיוון, מתייחס בכבוד לגיבוריו ולבחירותיהם, גם כאשר הבחירות האלה נראות לנו מתיפייפות ומזיקות. ווינטרברג משתדל שלא להנחית אמירות חד משמעיות, מאפשר פרשנות אישית של הצופה.

לעומת שני הפורטרטים העשירים והמדויקים של בני הזוג, הקומונה מעוצבת כגוף אחד – מקהלה רועשת המשקפת את תפיסת העולם המניעה אותם. אלא חיי הזוגיות של אנה ואריק שנמצאים במרכז היצירה, מעוררים הזדהות גדולה. "הקומונה" משרטט דרמה מרגשת של זוגיות במשבר, אהבה גדולה המתנופפת כסמרטוט ברוח התקופה אליה היא נקלעה.

לב אורלוב

המדד של לב:

תודה שביקרתם ב"סירטונלה", ביקורות קולנוע קולעות ומחכימות.

אתם מוזמנים תמיד לשוב ולהתארח בבלוג, בכתובת: levorlov.wordpress.com

ועכשיו גם חפשו בפייסבוק: "סירטונלה"