רגע השיא ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" מציג מראה שאף חובב קומיקס לא יוכל לעמוד בפניו: חצי מקבוצת גיבורי העל של "הנוקמים" בהנהגת קפטן אמריקה (כריס אוונס) מסתערת לעבר החצי השני בהנהגת איירון מן (רוברט דאוני ג'וניור) וכולם נגררים לקטטה המונית בין גיבורי קומיקס ששולפים כוחות על שונים ומשונים אחד נגד השני.

מה שמוביל לשאלת תם: רגע, למה בעצם כולם נלחמים זה בזה? התשובה האמיתית לשאלה הקצת מפגרת הזו: "נו, כי זה כיף", יגיד לך כל חובב קומיקס. ואכן, ברגעיו הטובים, כלומר באותן שתיים־שלוש סצנות אקשן המוניות ומלאות הומור, "קפטן אמריקה 3" מזכיר ילד שמטיח זה בזה בובות של הגיבורים האהובים עליו ותוהה: מי יותר חזק, אנטמן או ספיידרמן או איירון מן?

אבל מבחינה תסריטאית לפחות — ממש כמו במקרה של "באטמן נגד סופרמן" שיצא רק לפני חודש ומציג עלילה דומה במפתיע — הסיפור מאחורי כל הריב ביניהם הוא די מטופש: גיבורי העל שלנו מסתכסכים, שימו לב, בגלל אי־הסכמה אם לחתום על מסמך של האו"ם. מרתק.

למזלנו אחרי חצי ראשון מפרך ומלא ברברת וניירת, הסרט מתעורר לחיים בחצי השני. לא מעט בזכות ספיידרמן החדש שמוצג כאן — טום הולנד בתפקיד קטן — שמצליח להיות לגמרי מקסים ולהזכיר לנו למה התאהבנו בדמות הזו מלכתחילה.

אך הקרבות והפאן לא יכולים לטשטש שמסביב לסצנות האקשן "קפטן אמריקה" הוא סרט מבולגן ומסורבל, ובסופו של דבר די מפוספס. בניגוד לחלק הקודם והמוצלח בהרבה, "חייל החורף", שגם אותו ביימו האחים רוסו, "מלחמת האזרחים" חף מחתרנות או מורכבות ממשית. הוא עוד סרט קומיקס שמהלל את הצורך של גיבורי על, כלומר אמריקה, להיות חופשיים ולא לשים קצוץ על מה העולם חושב. כמה צפוי. נו, טוב, לפחות הגיקים מרוצים.