אין ספק שהציפיות מסרט של ז'אק אודיאר הן גבוהות, במיוחד אחרי שלל יצירות קולנועיות מרשימות, כגון "נביא", "ליבי החסיר פעימה", "על שפתיי" ו"גיבור בזכות עצמו". בנוסף, הסרט החדש והמדובר "דיפאן" זכה בפרס דקל הזהב היוקרתי בפסטיבל קאן 2015. באופן מפתיע ולא צפוי מדובר באכזבה אמיתית, על אף שלסרט היו כל הנתונים להפוך ליצירה קולנועית חזקה ובלתי נשכחת.אנטוניחסן ג'וזטחסן האלמוני, שלו זה תפקיד ראשי ראשון וסרט קולנוע שני בסך הכל, מגלם את דיפאן, חייל עריק מסרי-לנקה, שבמחנה מהגרים חובר לאישה צעירה ועקשנית בשם יליני וילדה יתומה בשם אילאל. יחדיו הם מתחזים למשפחה כדי להימלט מהמלחמה הבלתי נגמרת בארצם. הם נשלחים לצרפת, שם ממקמים אותם בשכונת מהגרים בפרברי פריז. הוא מתחיל לעבוד כאב בית של המבנים בשכונה ותפקידו לנקות, לתקן ולשפץ כל תקלה אפשרית. היא אחראית על הדואר של השכנים. הילדה מתחילה ללמוד בבית ספר.
פרסומת
שלושה אנשים זרים אחד לשני. הם בקושי מכירים, אך כדי שלא ימצאו את עצמם על המטוס בחזרה לסרי-לנקה הם חייבים לנסות לבנות יחד חיים חדשים כמשפחה. כדי להכניס עוד קצת כסף לכיס יליני מתחילה לעבוד כמטפלת אצל נכה המתגורר בבניין ממול. במקרה, קרוב משפחתו של אותו נכה הוא ברהים, ראש המאפיה המקומית שרק השתחרר מהכלא, והמלחמה חוזרת אל חייהם של השלושה. אודיאר, כמו אנשי ונשות קולנוע צרפתיים אחרים, מבקר את רשויות ההגירה ומציב מראה מול המציאות העגומה שבה בעצם הרשויות לא מאפשרות עתיד בהיר ושפוי למהגרים החדשים בארצם.ממלחמה אכזרית אחת הם עוברים לשדה הקרב של המציאות הצרפתית שבה המהגרים מתפקדים כאנשי מאפיה, סוחרי וצרכני סמים. חלקם אנשים שלא באמת מעניין אותם להשתלב בעולם החדש ונאחזים בעזרת האלימות בעולם הישן שממנו הם הגיעו. הצילום הראליסטי של הצלמת אפונין מומנסו מנסה להכניס אותנו ישירות לתוך העולם המעיק של גיבורינו, אבל למרבה הצער יש תחושה של זיוף במראה של הסרט. הראליזם שבו פשוט לא מרגיש אמיתי.
בעיה נוספת טמונה בשלושת השחקנים הראשיים. אודיאר אולי רגיל לעבוד עם השחקנים הגדולים והמוכשרים ביותר באירופה. ב"דיפאן", שלושת השחקנים הראשיים פשוט לא עוברים מסך. המשחק שלהם מוגזם לעיתים קרובות, נטול דקויות ועדינות, במיוחד במקרה של השחקנית קלינסווארי סרניבסן המגלמת את יליני. נכון שהסיטואציה בה הגיבורים נמצאים קשה אבל זה לא מספק סיבה אמיתית לתחושת של סרט מתנ"ס ששורה על ההפקה.הדבר המפתיע ביותר בסרט הזה שאם במקום מהגרים מסרי-לנקה אודיאר היה מחליט ליצור סרט על מהגרים ממזרח אירופה, הוא היה יכול ללהק את ז'אן קלוד ואן -דאם, דולף לונדגרן או כל שחקן סרטי פעולה אירופי שעבר זמנו וליצור אחלה סרט פעולה דרמטי זניח שקהל היעד שלו באמת היה נהנה ממנו. "דיפאן" למרות אורכו הסביר, 110 דקות, מרגיש ארוך מדי, צדקני ומזויף. הוא בעיקר מאכזב כי היה לו הפוטנציאל להיות סרט שבאמת יגיע לקהל רחב, אבל בצורה שהוא נעשה הוא ככל הנראה יישכח במהרה.
סרט קשה על גורלם של פליטים. הבעיה היא כלל עולמית והפיתרון אינו פשוט. גיבורי הספור נאבקים בגורלם, ולא נכנעים לקלות הבלתי נתפסת של ההידרדרות לפשע וסמים. ראיה מפוקחת של הבמאי, שחקנים טובים ותקווה בסופו של הסרט עושים אותו לטוב.
שם:מיכלגיל:5322/01/2016 03:07:47
9/10
סרט יפה על החיים החדשים הקשים של הפליטים כעובדים זרים, וההתמודדות היפה והאמיצה שלהם עם המציאות. משחק מצוין ומרגש. כל כך אמין עד שנראה כאילו דוקומנטרי.
שם:דנדיןגיל:6817/01/2016 18:58:44
8/10
סרט לא קל לצפייה, שהוא למעשה חלון לצפייה בחייהם של המהגרים החדשים באירופה. הסרט אכן מכניס את הצופה לאווירה הקשה של קשייהם ,של חלומם ושל השיברון שבא בעיקבותיו .