"החיים הם אף פעם לא באמת כמו שרצית", הסביר הבמאי הצרפתי הוותיק והמוערך קלוש ללוש בבכורת סרטו החדש "הוא+ היא" בפסטיבל הקולנוע הצרפתי בארץ, אליה הגיע עם כוכבת הסרט, השחקנית אלזה זילברשטיין. "זה תמיד קצת יותר או קצת פחות". ואכן זו התמה המרכזית העומדת במרכז הסרט, ונדמה כי המסקנה המתבקשת ממנו היא לזרום ולהסתגל לאותם השינויים, בלי הרבה לבטים. לללוש היו לא מעט שנים מקצועיות להסיק בהן מסקנות – ברזומה שלו 45 סרטים, פנינים קולנועיות של ממש שאף זכו להערכה ופרסים רבים. "הוא+היא" מתכתב עם אחד המוערכים שבהם, "גבר ואישה", עד כדי כך שללוש עצמו התבדח וסיפר שקרא לו "הוא+היא" רק כי "גבר ואישה" כבר היה תפוס. שניהם עוסקים בשאלות לגבי אהבה ואשמה, עבר או כאן ועכשיו.סיפורו של הסרט מתחיל הרבה לפני מועד כתיבתו או הצילומים, כאשר השחקנים אלזה זילברשטיין וז'אן דוז'ארדן, המגלמים בהתאמה את הדמויות הראשיות, אנטואן ואנה, נפגשו בטיסה ושוחחו על שיתוף פעולה אפשרי ביניהם. דוז'ארדן הביע געגוע לסרטי האהבה הרומנטיים של שנות ה-60 וה-70, כאלה הנרקמים בסרטיו של ללוש והשניים החליטו לפנות אליו בבקשה לרקום עבורם סרט. כך נולד סיפורו של אנטואן, מלחין מוכר של פסי קול לסרטים המגיע להודו על מנת לעבוד על סרט חדש, ופוגש בה את אשת שגריר צרפת, אנה. אנטואן, יהיר ומדושן עונג אך חביב ומקסים להפליא מקבל במפתיע עם הגיעו להודו הצעת נישואין מבת הזוג שלו ובמקביל מתחיל לסבול מכאבי ראש משונים. את אנה, שלדבריו דיבוריה הרבים מחריפים את כאבי הראש שלו, הוא פוגש בארוחת ערב עם השגריר והשניים נסחפים למסע מרפא אל אמה – האם המחבקת באשראם (דמות אמיתית שההודים מייחסים לה סגולות מרפא ומחבקת מידי יום כ-3,000 אנשים המגיעים אליה מכל קצוות העולם).
פרסומת
הודו שימשה השראה ללא מעט סרטים וסדרות ומככבת בסרט ממש כגיבורה נוספת על שלל הסצנות המסוגננות המתרחשות בה. אנה נוסעת על מנת שתוכל להיכנס להיריון ואנטואן – כדי לרפא את כאבי הראש. תפיסת העולם הרוחנית שלה שונה מאוד מהתפיסה הקיומית שלו. שניהם מרותקים ובודדים בארץ זרה וככל הנראה גם בחיים, על אף ששניהם נמצאים במערכות יחסים מוצלחות.אין כאן סיפור שלא ראינו או שמענו בעבר, ובפרט כאשר כאמור, הוא מתכתב מאוד עם "גבר ואישה" (כולל סיומו הפתוח). את החן הרב בסרט רוכשים סגנונו האסתטי והמתפייט של ללוש והחיבה שלו לדיאלוגים ארוכים ושנונים, אותם כתב עם ולארי פרין.
מאז שביים ללוש את "גבר ואישה" חלפו 50 שנים, דברים רבים השתנו בדינמיקה של מערכות היחסים בין גברים ונשים – ואולי יש עניין אחד שנותר כפי שהיה – התשוקה. בהיעדר להט לא ניתן להישען רק על כבוד וחיבה הדדית ולכן אולי הסרט מגלה חמלה כלפי הרגש שברור כי מתפתח בין גיבוריו על אף מערכות היחסים שלהם. נותר רק לשאול האם יממשו את אותם רגשות תשוקה וסקרנות או ישובו באחריות זהירה הביתה אל השגרה והנחלה."הוא+היא" הוא מבט פיוטי ומהורהר על הווה ועתיד ונדמה כי הוא מעודד את ההתרחשויות המפתיעות בחיים אליהם התייחס ללוש בנאומו – לעלות על הרכבת ההיא, להצטרף לטיול הזה, לשנות אל הלו"ז, לדחות את הפגישה, לאמץ באהבה שיחות עם אנשים זרים שונים מכם מאוד ולו רק בשל ההרפתקה שבדבר. תורמים לו מאוד הצילומים המרהיבים של רוברט אלזרקי והמשחק המשובח של גיבוריו.גם כאשר ללוש טווה עלילה שנראתה על מסכי הקולנוע פעמים רבות, הוא עושה זאת בחן ובהומור האופייניים לו, יעידו על כך פרצי הצחוק הרבים באולם. גם רגע השיא בסרט נבנה בצורה הומוריסטית. ב"הוא + היא" אפשר למצוא קולנוע מתבונן, בידורי ובעל קריצה נוסטלגית ללא יומרות או ייחוד. כמו בסרט הזה, גם בחיים, לפעמים זה בעצם כל מה שצריך.