לא מזמן הוקרן בקולנוע "לב" הסרט, "מרגריט", שעסק באישה עשירה שפרסה את חסותה על כמה מועדוני תרבות ושירה. למרות שלא הייתה לה שמיעה מוזיקלית והיא לא ידעה לשיר מבלי לזייף, היא החליטה לעלות מופע אופראי מול קהל גדול ואפילו להפיק לעצמה תקליט. הזמרת לא הייתה מודעת לכך שהיא זייפנית ואף אחד בסביבה לא העז לומר לה שהיא כאב אוזניים מהלך. תוך כדי שהיא רדפה אחר חלומה, מצבה הפיזי והנפשי של הזמרת הידרדר. "מרגריט" היה סרט בינוני ברמתו שהתבסס על סיפור אמיתי.פלורנס פוסטר ג'נקינס (אותה מגלמת מריל סטריפ) היא גרסה נוספת לסיפור של הזמרת הכושלת. בגרסה הצרפתית השמות המקוריים שונו. בכל מקרה, פלורנס נרשמה בדפי ההיסטוריה כזמרת האופרה הגרועה ביותר בכל הזמנים. ביחד עם בעלה, סנט קלייר (יו גרנט), היא העלתה הצגות במסגרת מועדון התרבות שלה. היא ובעלה היו חסידים אדוקים של אופרה ולאחר שהיא התרשמה משירתה של זמרת מסוימת, היא קיבלה השראה והחליטה לשחזר את ימי נעוריה כזמרת במטרה לעלות מופע אופראי. הבעיה היא שפלורנס החליטה לעשות זאת למרות שהייתה זייפנית נטולת מודעות עצמית. היא ערכה אודישנים לפסנתרנים עד שבסופו של דבר בחרה בקוזמה מקמון (סיימון הלברג) לליווי הקריירה המחודשת שלה.
פרסומת
חלק מקווי העלילה ב"מרגריט" ו"פלורנס פוסטר ג'נקינס" הינם דומים. הבעלים בשני הסרטים מגוננים מצד אחד, כלומר מסתירים ממנה את הביקורות השליליות, ומצד שני בוגדים בנשותיהן עם אחרות. שתי הזמרות מנסות להגיע כמה שיותר רחוק. פלורנס מכריזה על מופע בקרנגי הול, פסגת השאיפות של כל מוזיקאי. בשני המקרים, הבעלים מנסים לגרום לנשותיהם לוותר על החלום בעדינות, אבל בסופו של דבר מבינים שהם לא יכולים לעצור אותן. כמו כן, בשני הסרטים מי שגונב את ההצגה מהגיבורה הראשית הוא הפסנתרן. ב"מרגריט" זה מנדלבוס שהוא גם הצלם שלה וב"פלורנס פוסטר ג'נקינס" זהו קוזמה. אבל בעוד שבגרסה הצרפתית מנדלבוס מקריב את מרגריט למען מטרתו, בגרסה החדשה קוזמה מקריב את עצמו.תמיד תהיתי מתי סיימון הלברג ("המפץ הגדול") יקבל תפקיד קולנועי משמעותי שיאפשר לו לנצל את הפוטנציאל שלו. לאחר כמה תפקידים שלא ממש הכניסו אותו לתודעת צופי המסך הגדול (כולל תפקיד זעיר ב"יהודי טוב" של האחים כהן) הינה זה סוף סוף זה קורה והוא מקבל תפקיד קומי ראוי. הלברג גונב את ההצגה ממריל סטריפ. קוזמה הוא פסנתרן ביישן, שקט ומנומס. הוא מדבר חלש עד כדי כך שהוא בקושי שומע את עצמו. התזמון הקומי של הלברג מושלם והוא מספק את הקטעים הכי מצחיקים בסרט.
זהו גם אחד ההבדלים המשמעותיים בין "פלורנס פוסטר ג'נקינס" ל "מרגריט". ההומור בו עובד הרבה יותר טוב. גם יו גרנט יוצא מן הכלל בסרט. כיף לראות אותו מחוץ לטייפ-קאסט הקבוע שלו. תענוג לראות אותו כגבר פלצן מהמעמד הגבוה. על מריל סטריפ די מיותר לדבר, ובכל זאת היא מצחיקה, צבעונית וכובשת.עוד הבדל משמעותי נובע מכך שהתסריט של "פלורנס פוסטר ג'נקינס" כתוב בצורה הרבה יותר דינמית והומוריסטית. מי שלא אהב את "מרגריט", ימצא פיצוי הולם בסרטו המצחיק והמשעשע של סטיבן פרירס ("המלכה", "פילומנה").
למעט המשחק הנפלא של סטריפ... ממש ממש אפשר לוותר, אפילו בבית. חצי מצחיק חצי מביך ולפרקים אפילו מעיק.
שם:ערןגיל:4731/10/2016 00:07:31
9/10
דרמה מצויינת, קולחת ומשוחקת נהדר על שנותיה האחרונות של הזמרת פלורנס פוסטר גנינגס שהתעקשה לחזור ולשיר למרות הצלילים הצורמים שיצאו מגרונה. משחק מצויין של מריל סטריפ ויו גראנט. סרט עם טעם של פעם
שם:איילתגיל:5931/07/2016 19:41:51
8/10
מריל סטריפ שחקנית מעולה! הסיפור האמיתי הזה פשוט לא יאומן! עם כח רצון ועזרה מחברים טובים הכל אפשרי!השירה הצורמת מרגיזה,ועוד מלוה אותך שעות אחרי סיום הסרט!