פצועים בשטח

קרפנטר ב"שטח סגור". לא משתווה למקור

העיקרון זהה לחלוטין: כתבת טלוויזיה והצלם שלצדה מתלווים לשגרתם הלילית של צמד כבאים, ומוצאים עצמם לכודים בבניין מגורים – כשבחוץ ממתינים להם צלפים ושוטרים שמונעים בעדם לצאת, ובפנים מתפשטת מגפה מסתורית שהופכת את דיירי הבניין ואורחיו המזדמנים לזומבים רצחניים. הצילום עצמו נעשה בסגנון מוקומנטרי - או במילים אחרות, סינדרום "פרויקט המכשפה מבלייר".

לחקות בלי למצות

"REC". מצא את ההבדלים

אז מה מונע מהגרסה האמריקנית להשתוות למקור הספרדי, למרות שמדובר כמעט בשחזור מלא, אחד לאחד? הסיבה העיקרית נובעת מהמשחק. את הגיבורה, כתבת הטלוויזיה, מגלמת ב"REC" מנואלה ולאסקו בכישרון מדהים. ההיסטריה שהיא מביעה על המסך כשהעניינים מתחילים להתחמם הופכת את הסרט לאחד המצמררים שנראו על המסך אי פעם. ב"שטח סגור", לעומת זאת, תופסת את מקומה ג'ניפר קרפנטר ("דקסטר", "השדים של אמילי"), שפשוט מתקשה להעביר את אותן תחושות ומציגה דמות אנמית למדי, חרף כל הצרחות.

מלבד הבעיות של החידוש, ישנו גם חיסרון נוסף שרלוונטי לגבי שתי הגרסאות: הסרט פשוט לא מתאים לצפייה ביתית - אלא אם כן הצטיידתם מבעוד מועד במסך ענק.

האפקטיביות של הצילום האפילפטי והשוטים הארוכים להחריד הולכת לאיבוד ללא הסאונד והגודל הפיזי של אולם הקולנוע, מה שהופך את העובדה ששני הסרטים לא הופצו בישראל למצערת עוד יותר. ובתקופה שבה סרטי אימה בינוניים עד מזעזעים כמו "יום שישי ה-13" או "התאום" זוכים להקרנות מסודרות בבתי הקולנוע, אי אפשר שלא לתהות מדוע יצירות מוצלחות יותר מהז'אנר זוכות להתעלמות כמעט גורפת.

"שטח סגור", כ-89 דק', 2008, פורום פילם, השכרה/מכירה

"REC", כ-75 דק', 2007, ללא תרגום לעברית