וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סליז וטירוף בלוס אנג'לס: "בלשים בע"מ" - ההפתעה הנעימה והמטורפת של הקיץ בקולנוע

23.5.2016 / 0:00

קומדיית הפשע המצחיקה והכיפית בכיכובם של ראיין גוסלינג וראסל קרואו, מציגה כימיה נהדרת בין שני כוכבים נהדרים, תסריט חכם ושנון, אקשן נהדר וכוכבת צעירה ומפתיעה. דווקא בקיץ עמוס כל כך בסרטי גיבורים, מפתיע לגלות כמה קומדיית שוטרים מהוקצעת יכולה להפוך ללהיט

יח"צ - חד פעמי

קומדיות פעולה על צמדי שוטרים לא מתפקדים מלוות אותנו כבר ארבעה עשורים לפחות, שורדות את מבחן הזמן בעוד שז'אנרים אחרים נושרים ונותרים מאחור. מ"סטארסקי והאץ'", דרך "בוץ' וקאסידי", "נשק קטלני", "48 שעות", "רחוב ג'אמפ", "שעת שיא", "בחורים טובים" (והרשימה נמשכת עד אין קץ) - ניתן לשער שהסוד הגדול של הז'אנר טמון בהיותו המקור של הברומאנס, שהתפוצץ בגדול בשנות האלפיים עם השדרוג שג'אד אפאטו העניק לז'אנר שמבוסס על יחסי אהבה-איבה. ואולי הדרך הטובה ביותר לסכם את הדרך הארוכה שעשה הז'אנר היא באבחנה שג'קסון הילי (ראסל קרואו) משגר במהלך אחד מהרהוריו הנוגים ב"בלשים בע"מ": "חתונה", הוא רוטן באוזני שותפו/יריבו הולנד מארץ' (ראיין גוסלינג), "היא לקנות בית למישהו שאתה שונא". האמת הזאת נכונה שבעתיים, כך נדמה, במקרה הזה. בית הרי אפשר לחלק, אבל שותפות גורל בין חברים (גם כזאת שכוללת בתוכה הרבה מאוד שנאה) היא לנצח.

ג'קסון הילי הוא לא באמת בלש במובן הקלאסי של המילה. יותר נכון לקרוא לו מפצפץ ראשים, ביריון להשכרה, מישהו שאפשר לפנות אליו כדי שיוריד מכם סטוקר מציק ברחובות לוס אנג'לס של שנות ה-70. הוא גרוש, מריר ולא מסנן לקוחות, מאפיינים שמובילים אותו לקבל על עצמו את פנייתה של אמיליה, צעירה שמבקשת ממנו לגרום לבלש פרטי נכלולי ומכור לשתייה בשם הולנד מארץ' להפסיק לעקוב אחריה. כשהוא מתעמת עם מארץ', הילי מגלה כי אמיליה נעלמה בתעלומה מסתורית שכוללת בתוכה מחאה חברתית, קשרי הון-שלטון בין ענקיות הרכב לבכירי המשפט בעיר וצל גדול של תעשיית הפורנו המקומית. בלית ברירה הילי מחליט לבקש ממארץ' לסייע לו להתחקות אחר עקבותיה של אמיליה, והשניים יוצאים למסע פרוע והזוי במיוחד ברחבי העיר, שבמרכזו סרט גנוז שעשוי לשפוך אור על התעלומה כולה.

בלשים בע"מ.
אוהבים-שונאים. ראסל קרואו וראיין גוסלינג ב"בלשים בע"מ"
. "בלשים בע"מ" נראה כמו מפגש לילי סוער בין האווירה והרוח הסליזית-סטלנית של "לילות בוגי" לדמויות, האלימות הקומית והפיתולים התסריטאיים של "לוק סטוק ושני קנים מעשנים"

שיין בלאק, הבמאי-תסריטאי של "בלשים בע"מ" יודע הכל על קומדיות שוטרים. מי שהשתתף בכתיבת ארבעת סרטי "נשק קטלני", מכיר את הקופסה שבתוכה מתקיים הז'אנר הזה לפני ולפנים. הידע הזה בדיוק מאפשר לו לצאת ממנה לחלוטין בסרטו החדש, ולשדרג את המוסכמות המוכרות לדרגות הזויות, מפתיעות ומצחיקות מאוד. "בלשים בע"מ" נראה כמו מפגש לילי סוער בין האווירה והרוח הסליזית-סטלנית של "לילות בוגי" לדמויות, האלימות הקומית והפיתולים התסריטאיים של "לוק סטוק ושני קנים מעשנים". הרבה צמדים קומיים של שוטרים מתחלקים לצד האלים והאגרסיבי ומנגד הרגשני והמחושב, וגם כאן החלוקה הזאת ברורה מאוד כמעט מתחילת הדרך, אבל זו המיומנות של קרואו וגוסלינג שהופכת אותה למוצלחת כל כך. העובדה ששניהם לא קומיקאים במהותם מסייעת להם למנוע מהדמויות להפוך לקריקטורות ומשמרת כל העת ממד טרגי-דרמטי שמעשיר אותן. הכימיה בין השניים מפתיעה באיכותה, ומוציאה מקרואו לראשונה אחרי תקפה ארוכה של הופעות בינוניות ופחות מכך ("נוח", "עלובי החיים") ובחירת סרטים בעייתית ("איש הפלדה", "רובין הוד"), תצוגה נהדרת של ביריון עם לב זהב. גוסלינג לעומת זאת פשוט ממשיך את הקו המוצלח והוורסטילי של דמויות בכיכובו. מארץ' שלו הוא אמנם לוזר ובכיין, אבל בעל קסם ביש מזל שקשה לא להתחבר אליו.

מי שגונבת בלא מעט מקרים את ההצגה משני הכוכבים הגדולים היא אנגורי רייס, שמגלמת את בתו היחידה והמתבגרת של מארץ', ומתעקשת להתלוות לשניים גם במשימות המסוכנות מכולן. מתבגרים בסרטים בכלל ובקומדיות בפרט הם מוקש רציני, אבל רייס מתגלה מהר מאוד כמצפן המוסרי של הסרט וכתוספת נהדרת שבונה את אופיים של שני הגיבורים. מעבר לטקסטים המצחיקים והתפירה הנכונה של דמותה לתוך העלילה, רייס מביאה הרבה חום ורגש לתוך סרט שבעיקרו עוסק באנשים קרים ונטולי ערכים, ועושה רושם שעוד נשמע עליה הרבה בהמשך הקריירה שלה.

עוד באותו נושא

רע עד להכעיס: "אקס-מן: אפוקליפסה" הוא סרט חסר מעוף ונשמה

לכתבה המלאה
בלשים בע"מ.
הציוות הכיפי של הקיץ
בלאק מוסיף לסרט טאץ' מגניב של בי-מובי בכל הנוגע לעיסוק הנרחב בתעשיית הפורנו, אבל שומר כל העת על איזון נכון. יש כאן מתח אפלולי אבל לא כזה שמעיב על האווירה הקלילה של הסרט, יש סליז אבל לא כזה שגורם להרגיש שלא בנוח, יש אלימות גרפית אבל כזו שמשרתת את העלילה

השחזור התקופתי של "בלשים בע"מ", על הפונטים בסגנון שלטי הניאון העליזים של הסבנטיז, פסקול הדיסקו והרחובות המזוהמים של החצר האחורית של לוס אנג'לס, נהדר ונוסטלגי ומכניס אותנו לאווירה פילם-נוארית מעוררת סקרנות. בלאק מוסיף לסרט טאץ' מגניב של בי-מובי בכל הנוגע לעיסוק הנרחב בתעשיית הפורנו, אבל שומר כל העת על איזון נכון. יש כאן מתח אפלולי אבל לא כזה שמעיב על האווירה הקלילה של הסרט, יש סליז אבל לא כזה שגורם להרגיש שלא בנוח, יש אלימות גרפית אבל כזו שמשרתת את העלילה ולא נועדה לשם האלימות בלבד. את כל אלה קושר תסריט חכם וקצבי, שחושף את התמונה המלאה טפח אחרי טפח, ובעיקר לא משעמם ולא לרגע. הדיאלוגים לכל אורכו, ובייחוד בין מארץ' להילי מצחיקים ושנונים להפליא ומייצרים כימיה מיידית עם הצמד ההזוי והלא שגרתי הזה. ישנם רגעים לאורכו שבהם נראה שבלאק לוקח את הטירוף קצת רחוק מדי (למשל בסצנת הזייה בנסיעה, שאמנם משעשעת אבל נראית כמו מעבר חד מדי למוחו הקודח של האנטר ס. תומפסון), אולם בסופו של דבר הוא מצליח לסגור את מרבית הקצוות ולהשיב על מכלול השאלות שמתעוררות לאורך הסרט, מבלי לפגוע בקצב או בהנאה ממנו.

עוד חלק שראוי לשבחים ב"בלשים בע"מ" הוא הצילום והבימוי של סצנות האקשן, שמצליחות להיות גם קצביות וגם הזויות, גם משעשעות וגם מפתיעות. יחסית לסרט שלכאורה לא אמור לייצר הרבה מפגשים טעונים, מספק "בלשים בע"מ" כמה וכמה כאלה ולא חוזר על אותו שטיק פעמיים. השילוב הזה של אקשן קצבי, תסריט חכם ומהוקצע ומשחק משובח הופכים את הסרט הזה לאחת ההפתעות המשמחות והמהנות ביותר של הקיץ בבתי הקולנוע. סרט שלא בטוח שאפשר להמליץ עליו לכל אחד (בכל זאת, לא מעט עירום ואלימות), אבל כזה שיוציא את כל חובבי הז'אנר עם חיוך גדול של סיפוק מהאולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully