"מכסחות השדים" – ביקורת

מאת רותם יפעת
"מכסחות השדים".

"מכסחות השדים".

"מכסחות השדים" מגיע למסך עם מטען כל כך גדול שכמעט בלתי אפשרי לשפוט אותו בעין נקייה. כמות השנאה שהסרט ספג רק בגלל שהעז לגעת בקודש הקודשים שהוא "מכסחי השדים" היא חסרת תקדים: הטריילר היחיד ביו-טיוב שנכנס לרשימת מאה הקטעים השנואים; אנטי עצום לסרט עוד לפני שיצא; ועוד. כמובן שהסיבה היא לא בגלל שעשו רימייק לעוד קלאסיקה הוליוודית (שנדמה שזכתה להעלאה לדרגה של "מלחמת הכוכבים" לפחות, למרות שאף אחד לא דיבר עליה לפני כן), אלא בגלל שרחמנא לצלן ליהקו נשים לתפקיד הראשי. לכן גם אם לא הייתי אוהב את הסרט (וזה לא המצב – אני חושב שהוא סרט טוב מאד ומצחיק אבל מאבד כיוון לקראת סופו) הוא עדיין זוכה לתמיכה והאהדה שלי. אם לא על האיכות הקולנועית שלו אז על התעוזה והחשיבות התרבותית שלו.

כמובן שבהוליווד כמו בהוליווד, אי אפשר באמת לעשות מהפך, ולכן על הבימוי עדיין מופקד גבר. אבל לפחות אם כבר צריך לבחור מישהו למשימה, אין ספק שפול פייג הוא האדם המתאים למשימה. זהו הסרט הרביעי ברציפות שהוא מביים שהיא קומדיה שבמרכזן נשים, וגם הפעם לא בוחל לערער על מוסכמות ותפיסות שיש לנו לגביהן ולגבי מקומן בקולנוע. פייג יחד עם שותפתו הקבועה מליסה מקארת'י ("מרגלת") אליהם חוברת קריסטין ויג איתה שיתפו פעולה בעבר ("מסיבת רווקות") יוצרים סרט שהקשר שלו למקור הוא בעיקר בקונספט ורפרור לקטעים ממנו (השחקנים המקוריים בתפקידי אורח – כולל סליימר) ועומד בפני עצמו.

נקודת ההתחלה של הסרטים דומה: שלוש מדעניות מנסות להוכיח את קיומם של שדים ולהוכיח למוסד המדעי שהן לא רמאיות. ד"ר ארין גילברט (ויג) מצטרפת לחברתה אבי ייטס (מקארת'י) ויחד עם ג'יליאן הולצמן (קייט מקינון) הן יוצאות לאתר מקרים של הופעת שדים ברחבי ניו יורק. בדרך הם מצרפים את פטי טולן (לסלי ג'ונס) שמכירה את העיר ואת קווין (כריס המסוורת') בתור פקיד קבלה. הן מגלות שההופעה של השדים היא לא מקרית, כשמאחורי הזימון שלהם עומד רואן, בחור תמהוני שרוצה להרוס את העולם על ידי פתיחת מעבר למימד אחר שישחרר שדים. למרות חוסר שיתוף פעולה מצד הרשויות הן יוצאות למנוע את האפוקליפסה.

חשוב לציין שההיפוך מגדרי הוא מעבר לגימיק, ויוצרי הסרט לא עושים בו שימוש ציני. בשום שלב בסרט לא מזלזלים בהן בגלל שהן נשים אלא רק בגלל העיסוק שלהן במשהו לא "מדעי" ולא מנסים למשוך את זה לכיוון של שוויון זכויות. וזה משכנע כי אנחנו יודעים שגם כשגברים מציגים את אותה בעיה של שדים מתייחסים אליהם בזלזול, אין לנו צורך לשאול: אם הם רק היו גברים זה היה שונה. כבר ראינו את זה קורה.

למרות הדמיון בין שני הסרטים, החדש נופל מהמקור בדבר אחד: התסריט. זה מורגש בעיקר לקראת סופו של הסרט שנהיה מבולגן. ייתכן והסיבה לכך היא הבחירה בנבל אנושי ולא על-טבעי דבר שדורש עלילה "הגיונית" יותר וזהו אתגר שלא עמדו בו. בנוסף, סיפור הרקע של ארין ואבי שכולל ספר משותף שארין מתכחשת לקיומו לא מפותח ויוצר מתח לא ברור בניהן לכל אורך הסרט.

"מכסחות השדים".

"מכסחות השדים".

אלמנט נוסף בעייתי הוא הכימיה בין הדמויות: ויג ומקארת'י הן שחקניות מצוינות וקומיקאיות בחסד, אבל החיבור בניהן לא עובד. זה אולי בגלל אותו עבר לא פתור בין הדמויות. גם עם שאר חברי הצוות יש הרגשה של ניתוק תמידי, שהן פחות צוות ויותר חבורה שמתכנסת לעשות דברים ביחד. אם זאת אי אפשר שלא לציין את מקינון שנותנת הופעה אקסצנטרית על סף הביזאר וגונבת את ההצגה. בניגוד לשאר המכסחות אין לה רגע אחד של רצינות – כיאה לקומדיה.

סוג הקומדיה של הסרט שונה מזו של הסרט המקורי, דבר הגיוני בהתחשב בעובדה שעברו יותר משלושים שנה בין הסרטים. יש גם הבדל בעומק של העלילה, כשהחדש ממהר ולא נכנס לפרטים. בנוסף האקשן בסרט החדש מקרב יותר מ"רובוטריקים" ו"מהיר ועצבני" הרבה יותר מאשר למכסחים המקוריים: הכל גדול יותר, חזק יותר ועמוס יותר.

עם כל ההבדלים, שני הסרטים חולקים דבר אחד מרכזי במשותף: גיבורים לא סטנדרטיים בדמות מדענים שכוח העל שלהם הוא אמונה, נחישות ויכולת המצאה. אולי זו הסיבה לשנאה כלפי המכסחות החדשות. זה לא בגלל שהן נשים כי כבר ראינו גיבורות נשיות בתפקידים גבריים, זה אפילו עבר "במלחמת כוכבים" בשקט יחסי. הבעיה שהן לא הגיבורות שרגילים אליהן. אלו לא לארה קרופט, קטניס או האלמנה השחורה. אלו נשים שרובן בשנות הארבעים שלהן, ולא מוצגות כמילפיות, אלא דומות לנשים שכיחות שניתן לפגוש במציאות: מעט עודף משקל, מראה לא סקסי – לא החומר ממנו בונים בדרך כלל את הפנטזיות של הגיקיאדיה. ייתכן שהמפגש עם המציאות היה יותר מדי לאותם עכברי מקלדות וגרם להם להשתלח.

"מכסחות השדים".

"מכסחות השדים".

אני בכלל לא הבנתי איזו סיבה יש לעשות רימייק אם לא לשנות בה משהו? עוד מאותו הדבר זה משעמם הרבה יותר. ולכל השונאים: זה שיש גרסה חדשה למשהו שאתם אוהבים לא פוגעת בה. ההפך, אם היא לא טובה היא רק מזכירה כמה המקור טוב.

דירוג: ★★★½☆

מכסחות השדים (ארה"ב, 2016)
בימוי: פול פייג | תסריט: קייטי דיפולד, פול פייג, הרולד ראמיס, דן אקרויד | משחק: כריסטן ווייג, מליסה מקארתי, קייט מק'קינון, לזלי ג'ונס, כריס המסוורת'
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-21.07.2016 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?