יש את הסרטים האלה שמספרים סיפור שאתה חושב ששמעת כבר מיליון פעם, ובכל זאת מצליחים להפתיע אותך. כזה הוא "המסתנן", שמספר את סיפורו של רוברט מאזור (בריאן קרנסטון מ"שובר שורות"). מאזור, פקיד אפור ברשות המסים האמריקאית ואיש משפחה, חדר לרשת של ברון הסמים המיתולוגי פבלו אסקובר בשנות ה־80 וה־90 והצליח לשכנע את אנשיו שהוא איש מאפיה מהולל.

אחרי הסדרה המשובחת "נרקוס" ועשרות סרטי תעודה לא נראה שאפשר לחדש משהו על כל מעללי אסקובר, שאגב בכלל לא מופיע בסרט. מה גם שהסרט מתמקד למעשה בסיפור צדדי בכל הסאגה הזו, ולא ברור כמה קרדיט באמת מגיע למאזור על הפלת אסקובר במציאות. ובעיקר: כל ז'אנר סרטי ה"שוטר מסתנן לארגון פשע ומרגיש שהוא נהיה חלק ממנו" נטחן עד דק בעשרות סרטים משובחים, מ"השתולים" ועד "דוני בראסקו".

והנה ההפתעה: למרות שהוא מספר סיפור שבבסיסו הוא מוכר וצפוי, "המסתנן" הוא פשוט אחלה סרט: מרתק, מבדר, נוגע כשצריך ומלא בסצנות מהוקצעות שמצליחות לשמור אותך על הקצה. הקרדיט מגיע קודם כל לבראד פורמן, במאי שסרטו המוכר ביותר עד כה היה המותחן המשפטי הסליזי "סניגור במבחן", שבישר את הקאמבק של מתיו מקונוהי לפני כמה שנים. זה לא סרט זכור במיוחד, אבל כמו "המסתנן" הוא נראה כמו פיסת קולנוע בידורי טוב שנשלף היישר משנות ה־90: סרט ז'אנר כתוב היטב, עם כוכב כריזמטי בפרונט, שיש בו משהו לא מאוד מתוחכם או עמוק, אבל הוא מצליח לרתק אתכם ולהוציא אתכם מהאולם עם חיוך בסוף.

כזה הוא "המסתנן", שגם מספק לקרנסטון את הופעתו הטובה והשלמה ביותר בקולנוע עד כה (והיא הרבה יותר טובה מהופעתו המלאכותית ב"טראמבו", שזיכתה אותו במועמדות לא מוצדקת לאוסקר). על "המסתנן" אף אחד לא יקבל פסלון, ולמען האמת בצדק, כי זה לא סרט שנוגע בגדולה קולנועית. אבל הסצנה שבה קרנסטון פוגש במקרה במסעדה את אחד מאנשי אסקובר, ועליו להעמיד פנים מול אישתו שהוא גנגסטר אכזרי ובהמי, היא אחת הטובות והמצמררות של השנה. גם דיאן קרוגר ("ממזרים חסרי כבוד") וג'ון לגוויזאמו עושים את עבודתם נאמנה בתפקידי משנה. לכו לראות, זו הפתעה שווה.