yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 19.12.2016
    עוד יום במשרד
    'מסיבת השנה' היא קומדיה מטופשת ולא מצחיקה עם ג'ניפר אניסטון
    בנימין טוביאס

    האמריקאים הם עם די מרובע. בטח כשזה מגיע להתנהגות במקום העבודה. עם כל המשמעת, הקורקטיות, והדיסטנס במשרד - אפשר להבין את המשיכה של האמריקאים לקומדיות פרועות או דרמות ארסיות שמפנטזות על פריקת עול במקום הכי מעונב: 'איך להיפטר מהבוס', 'גלנגרי גלן רוס' או 'אמריקן ביוטי' - כולם סרטים שנוצרו בשביל הרגע שבו העובד הנרצע נותן אגרוף לבוס, או לפחות מתפטר כמו מלך.

     

     

     

     

    לכן חיבבתי מאוד את הרעיון הבסיסי מאחורי 'מסיבת השנה' בכיכובם של ג'ייסון בייטמן וג'ניפר אניסטון, שמדמיין מה היה קורה אם עובדים במשרד על סף פשיטת רגל היו מחליטים שהדרך היחידה להציל את החברה היא לארגן מסיבה פרועה בחג המולד, ועל הדרך להרוס את המשרד. נשמע כמו סרט אנרכיסטי ומענג להפליא. מה לעשות שבין הרעיון הסמי־חתרני לתוצאה יש הררים של ניירת ובינוניות, שהופכים את 'מסיבת השנה' לקומדיה זניחה ודי מטופשת.

     

    צמד היוצרים וויל ספק וג'וש גורדון חותרים מתחת לרעיון החביב שלהם מהרגע הראשון. הם מחליטים שאת המשרד ינהלו שני בוסים: מצד אחד בוס סטלן ומגניב (טי־ג'יי מילר, ארליך בכמן מ'עמק הסיליקון', שעושה כאן את אותה דמות) ומולו אחותו הביצ'ית (אניסטון) שרוצה לפטר את כולם. כלומר, נשים עובדות הן מפלצות וגברים הם בוסים כיפיים ומוצלחים.

     

    כל זה אולי היה נשכח אם 'מסיבת השנה' הייתה דואג לדבר הקטן הזה שדי קריטי לקומדיות: צחוקים. אבל היחס בין הבדיחות המוצלחות לגרועות עומד בערך על אחת לחמש, ובשאר הזמן אפשר ממש להרגיש את השחקנים המוכשרים (בהם הכוכבת החדשה קייט מקינון, הלא היא קלינטון ב'סאטרדיי נייט לייב') נאבקים להגיד את הדיאלוגים כאילו מדובר בבדיחות הורסות, בעוד הבעת הפנים מקרינה ייאוש. נפילה.

     


    פרסום ראשון: 19.12.16 , 21:33
    yed660100