לגופה של הסדרה
העונה השנייה של "הבורר" לא לקחה את העלילה לכיוונים חדשים או מפתיעים. להיפך, היא אפילו חזרה אחורה ומרחה את היחסים בין גיבוריה על פני עונה שלמה. ערן בר-און נותר צמא לדם והתנחם בצוות השחקנים המופלא
בין שידורי הריאליטי לשידורים החוזרים (שרית חדד בקיסריה) בתקופת החגים, "הבורר" שעונתה השנייה הסתיימה אמש (א'), היתה אופציה לא רעה בכלל לערב צפייה חברתי. אחת לשבוע, עם קצת כיבוד, קשקושי סרק ופרק נוסף. נחמד.
לא דרמה פסיכולוגית או סדרת פשע למופת אבל בהחלט 40 דקות של פאן. קצת מתח, פחות מזה דרמה, גודש של הומור ויהודה לוי בתוספת איבגי, והרי לכם מתכון לריגוש, לפחות עד שהכתוביות מסתיימות.
אסולין. לא מפרק תפוחים בגן עדן (צילום: אלדד רפאלי)
עונתה הראשונה של "הבורר", סדרת הדגל של הכבלים, שודרה כשעבריינים עוד היו הדבר החם במדורי הרכילות, וכך נולדה העונה השנייה, עם רמת ציפיות גבוהה. הבעיה התחילה כשכבר בפרק הסיום של הראשונה, לכולם היה ברור שברוך אסולין חי. מכאן היתה חובתם של יוצרי הסדרה לקחת אותה צעד קדימה, אבל במקום זה יצא להם שניים אחורה. סקובידו.
איפה הדם?
הרעיון להחביא את ברוך אסולין ולגרום לעולם לחשוב שהוא מפרק תפוחים בגן עדן הוא בבסיסו נחמד ומהווה פתרון מעולה לבעיה שהוזכרה פה. אבל למרוח את זה על פני עונה שלמה? להזכירכם, אנחנו פה בשביל לראות את "הבורר". זה עולם הפשע או "קשר משפחתי"?
קוריאט ולוי. מה זה פה, קשר משפחתי?
לאורך כל העונה מבלה אסולין על ספת האלוהים שלו בבית של נדב, פלוס גיחות איוורור על הגג. מה קרה לימים בהם בדרמות פשע היו מתעופפות גופות? צריך לחכות עונה שלמה כדי שמישהו ידקר? שמשהו יתחיל לזוז?
ולא, הקמיצה של יוסי לא נחשבת, וגם לא הניסיון לעקור לאבי הטחול את השן.
יותר מדי סיפורים משניים שלא מתפתחים לשום מקום ומגיעים לסוף העונה עם קצוות פתוחים באו על חשבון הסיפור המרכזי, תקעו את העלילה ובסופו של דבר העלו שאלות קיומיות כמו: מישהו לעזאזל יודע מה קורה עם קוקי? בשביל מה צריך בפרק האחרון רומן בין איציק סאסא לאחות ומה בדיוק עושה בסדרה גילי סער? אולי הרומן המיותר ביותר בתולדות הטלוויזיה.
לא עדיף להוציא מהכלא את בעלה של אירנה ולהכניס טיפה עניין? נכון, זה לא מעניין כמו לראות את ברוך שם גרב על הדלת כשהוא מתעסק עם שרון, אבל רגע אחד בין פבל וניקולה עם הגיס שלהם באיחוד משפחתי שווה לא פחות.
לחיי העונות שבדרך
אמש היה נראה שלא התקדמנו אפילו מילימטר לאורך כל העונה. סצינת הסיום שהזכירה את הירייה בבורר בעונה הקודמת לא הפתיעה והחזירה אותנו לאותה נקודה. אם בעונה הבאה לא תהיה תפנית חדה בעלילה, הקצב יגבר והסיפורים יתהדקו - מבחינתי אפשר לוותר. כן-כן, כן-כן.
שחקני משנה מצוינים מגבים את הכוכב הראשי (צילום: קובי בכר)
למזלה של "הבורר", התסריטאי שיודע תמיד לספק את הסחורה ואנסמבל השחקנים המרשים מצילים אותה. רגעים קטנים של שחקנים כמו יוסף אבו-וורדה, שלום מיכאלשווילי ודאנה איבגי שמגבים את משה איבגי, יהודה לוי, שלומי קוריאט ונטע גרטי - הופכים את עשרת הפרקים לדרמה הקומית הטובה ביותר שמשודרת עכשיו.
אז נכון, היא לא אמרה לי כלום, היא לא לימדה אותי כלום ועכשיו אני בעיקר מחבב עבריינים כבדים, אבל לפחות נהניתי.ואגב, הוט, שלא תחשבו שלא שמנו לב שמדובר בעונה בת 10 פרקים - זלזול בוטה במושג "עונה". בפעם הבאה אחת משתיים: או מיני סדרה או עונה מלאה בת לפחות 14 פרקים. זהו, מעכשיו זה עניין שלכם, של המצפון שלכם ושל אלוהים.
