ביקורת: ג'וליה מיה

חיים זנאתי והגר בן אשר. מתוך גוליה מיה.

חיים זנאתי והגר בן אשר. מתוך ג'וליה מיה.

סרטו זוכה פרס פסטיבל חיפה לסרט הטוב ביותר של יובל גרנות, "ג'וליה מיה", אינו ממשיך את הקו משרה הנחת שהתקיים בשנים האחרונות בקולנוע הישראלי. זהו סרט על חלומותיהם של אנשים פשוטים – יצירה מקורית וחביבה המספקת מפעם לפעם סצינות טובות ורגעי שעשוע קלים, הטובעים בבימוי מתחכם ותסריט לא מהודק עם סוף שאינו מספק. אי אפשר שלא להעדיפו כדרמה טלויזיונית בת שעה על פני פיצ'ר.

זהו סרטו הראשון של גרנות, בוגר "קמרה אובסקורה" שחתום על הפקות טלויזיוניות כמו: "החבר'ה הטובים", "אדומות", "זבנג" ועוד, בהן היה שותף בהליך הכתיבה והבימוי. מקור השראתו ל"ג'וליה מיה" נבע ממפגש עם השחקנית (והיוצרת) הצעירה הגר בן-אשר, בעלת הדמיון לשחקנית ג'וליה רוברטס המשחקת בסרט בתפקיד מיה.

יוחנן (חיים זנאתי) המוכר בשכונת מגוריו התל-אביבית כג'וני הוא במאי סרטים דלי תקציב (סגנון ימין מסיקה, "קורבן האהבה") הפועל ונהנה מתהילת הסלבריטאיות בגבולותיה של שכונת התקווה בתל אביב. יום אחד במהלך נסיעה ברכבו מבחין ג'וני במיה (בן-אשר) צעירה תל-אביבית העובדת כנציגת מכירות של חברת yes ומזהה מיד את הפוטנציאל הגלום בהפקת הגרסא הישראלית ל"אישה יפה". מכאן מתחיל מסעו להפקת הסרט תוך כדי חיזור אחרי בעלת הדמיון המדהים לשחקנית האמריקאית הרואה בו "ערס טורדני מהשכונה".

הגר בן-אשר. מתוך גוליה מיה.

הגר בן-אשר. מתוך ג'וליה מיה.

גרנות בחר לביים בחוכמה ובכשרון את הפערים שבחזיונות של ג'וני ושל מיה לגירסה הישראלית ל"אישה יפה". החזיונות של ג'וני תמיד מתרחשים בתוך סביבתו הטבעית שהיא שכונתו האפילה, המלוכלכת והעממית, ומנגד חזיונותיה של מיה ממקמים את הסיפור באווירה בורגנית במרכזה של תל-אביב. האשליה של סרט בתוך סרט עובדת כאן יפה, כאשר במהלך הצפיה אנו מדלגים בין "ג'וליה מיה" של גרנות לבין "אישה יפה" של ג'וני באמצעות מילת "קאט" פשוטה של האחרון.

השחקן חיים זנאתי – המוכר בעיקר דרך הפקותיו של חיים בוזגלו ביניהן: "זינזאנה", "דיסטורשן", "לחיות מחדש" ועוד – מוביל לראשונה בתפקיד הראשי ולמרות שאי-אפשר שלא לחבבו לכל אורך הסרט, קשה לומר בביטחון שהוא בשל להחזיק סרט בתפקיד דרמטי. בנוסף, החיבור של זנאתי לבן-אשר אינו מצליח להחזיק סרט שלם ולעיתים אפילו מעט מתיש.

הגר בן-אשר, מביאה איתה ל"ג'וליה מיה" משחק לא שגרתי שלא מפתח בקרב הצופים אמפתיה בדומה לזו שג'וליה רוברטס הנחילה ב"אישה יפה". לא ראיתי אותה ב"רביעיית רן", אך כיוצרת היא קטפה כמה פרסים על סרטיה הקצרים בארץ ובעולם (ונמצאת כרגע בשלבים ראשונים של הפקת סרטה הראשון באורך מלא), ואולי ראוי שתמתמקד בקו הזה דווקא, היכן שכישרונה רב יותר. למזלנו, הרענון ב"ג'וליה מיה" יגיע מעברו של אביה של מיה, המגולם על ידי דורי בן-זאב, ובזכות אופיו היחודי הנאה מרובה מופקת בכל סצינה בה הוא מופיע.

חיים זנאתי. מתוך גוליה מיה.

חיים זנאתי. מתוך ג'וליה מיה.

"ג'וליה מיה" הוא סרטו הראשון של במאי צעיר שהחליט ללכת עם תחושותיו והפיק באופן עצמאי את חזונו. אך בתוך היוזמה הברוכה הזאת מתקיימים ליקוים: תסריט לא מהודק כאמור, פעולות לא מובנות מצד הדמויות וצילומים אובר-מתוחכמים ללא הסבר מפורש או מוסתר לאורך הסרט כמו: דיאלוג של דמויות דרך גדר, גרם מדרגות המסתיר דמות, דמויות העוזבות לפתע את הפריים והצופה נשאר מתבונן בקיר שבמרכזו שעון מחוגים. אלו עבדו אצל היצ'קוק אך בהחלט אינם עובדים ב"ג'וליה מיה", ולא היתה שום הצדקה לשלבם.

דירוג: ★★★☆☆

ג'וליה מיה
ישראל, 2008
87 דקות.
הפצה: עצמאית, החל מה-07.05.2008 בבתי הקולנוע.
בימוי:
יובל גרנות
תסריט:
יובל גרנות
שחקנים:
חיים זנאתי
הגר בן-אשר
דורי בן-זאב

ליאת

ראיתי את הסרט מזמן , ואני חייבת לציין שהוא נחמד לפעמים אך מתיש רוב הזמן , ובעיקר סתמי
יובל , יצא לך לא משהו

סמדר

סרט מיוחד, עוסק לעומק במערכות יחסים,
אנשים עם עצמם אנשים בין אנשים .
משחק עדין של השחקנים ,התייחסות מאופקת של הבמאי
יותר מהטקסט המסרים עוברים דרך הדמויות .
מורגשת הבנה ורגישות לאדם,לשברו .
הסיפור עצמו לא העיקר .
הסרט אולי לא היצ'קוק אבל נוגע ומעורר מחשבה.
יש בו דברים שלא הבנתי מבחינת אומנות הקולנוע
אבל כנראה שהם עובדים. נכנס ללב .
יובל יצא לך מקסים ומיוחד. סרט ראשון?
יש לך כבר קהל לסרט הבא
סמ

ציון הנגבי

.mnljouob

אורן

מייגע, לא מתפתח, משמים.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?