yed300250
הכי מטוקבקות
    David Bornfriend
    24 שעות • 25.01.2017
    כל השחור זהב
    כל השחור זהב סיפור ההתבגרות הכואב הזה של צעיר שחור באמריקה דווקא ישאיר אתכם עם חיוך: לא סתם הסרט גרף 8 מועמדויות לאוסקר
    בנימין טוביאס

    הנה סרט שעצם הגעתו לארץ היא תוצר של צירוף מקרים מוזר ופלאי. לולא בשנתיים האחרונות הייתה מתעוררת מחאה אדירה נגד פרסי האוסקר על אי־הכללת מועמדים שחורים בקרב הבמאים והשחקנים, ספק אם סרט פסטיבלים כזה – אותו יצר במאי שחור צעיר ואלמוני בשם בארי ג'נקינס — היה הופך לשיחת היום באמריקה וזוכה ל־8 מועמדויות מוצדקות לחלוטין לאוסקר. ואז גם ספק גדול אם מישהו היה חולם להביא את הסרט היפהפה ונטול הכוכבים הזה לישראל. איזה מזל.

     

     

     

    אז סיפור הסינדרלה המקרי הזה הופך על פניו את "אור ירח" לעלה תאנה פוטוגני, לשגריר של "קולנוע אחר". אבל גם חבל לצמצם אותו לתיאור הזה. מדובר באחת הדרמות היפות והקסומות שהגיעו אלינו מאמריקה בשנה האחרונה. כיאה לסרט שמבוסס על מחזה קאמרי, הוא מחולק לשלוש חטיבות ומתאר את סיפור התבגרותו של צעיר שחור בודד בשלושה חלקים: ילדות, נוער ובגרות. בילדות הוא ילד דחוי שמוצא מזור דווקא בחברות עם סוחר סמים עדין נפש (מהֶרשָלה עלי, המוכר מ"בית הקלפים", שמועמד כעת לאוסקר ובהחלט יכול לזכות), בתיכון הוא סובל מהצקות ביריונים ומאמא מתעללת (נעמי האריס הנהדרת), ובחלק האחרון והיפה ביותר הוא פוגש חבר עבר ותיק שמשנה בו משהו. מקורותיו של הסרט בתיאטרון אמנם מורגשים, בעיקר בסצנות ארוכות בהן דמויות פשוט יושבות ומדברות, ובכל זאת הוא מצליח להיות קולנועי לחלוטין.

     

    כל אחד מהחלקים נקרא על שם הכינוי של הגיבור באותו שלב בחיים, מה שחושף את הנושא האמיתי בו עוסק הסרט: זהות, והדרך שבה אנחנו מנסים לברוח מזהויות קודמות ולבנות חדשות. הכל מוגש בצורה חלומית, מעט הזויה אבל לא מעיקה – באופן שקצת מזכיר את הסרטים האווריריים של וונג קאר וואי ("מצב רוח לאהבה") ממזרח, או את "איידהו שלי" של גאס ואן סנט אי־שם מהניינטיז. העובדה שסרט כזה מועמד כעת לאוסקר היא סוג של נס.

     

    ואם יש משהו שגרם לי להתאהב בסרט הזה, זו האופטימיות שלו. למרות שהוא מספר סיפור התבגרות קשה וכואב, הוא נטול רחמים עצמיים, והוא מותיר אותך בסוף עם חיוך. יופי של סרט.

     


    פרסום ראשון: 25.01.17 , 21:22
    yed660100