"טריינספוטינג 2". יואן ברמנר, יואן מק'גרגור.
"טריינספוטינג 2" מגיע אלינו 20 שנה לאחר צאת הסרט הקודם, ולמרות שהוא עשוי היטב ומעניין בדרכו, הוא עדיין לא מצליח להצדיק את הצורך בו כסרט המשך. הסרט המקורי הגיע למרוד במוסכמות החברתיות עם האימרה "Choose Life", והיה לסנונית הראשונה בגל סרטים שהציעו אלטרנטיבה לבורגנות. סרט ההמשך מגיע בתקופה אחרת ולא מצליח לייצר אמירה חזקה באופן דומה. החדות החתרנית הזו היא העוקץ שחסר ל"טריינספוטינג 2" בכדי לעמוד באותה השורה עם אחיו הבכור.
את הסרט יצרו אותם האנשים שעמדו מאוחרי הסרט המקורי. נדמה כי מבחינה אומנותית דני בויל ("נער החידות ממומביי") בכיסא הבמאי יחד עם ג'ון הודג' שעיבד את ספרו של ארווין וולש אמנם ממשיכים בדיוק מהיכן שהפסיקו. התוצאה היא שסגנון הצילום, האווירה והמבטא הסקוטי חוזרים אלינו בצורה מוכרת רק בצבעים חדים יותר אף על פי שמבחינה עלילתית מדובר בסיפור שונה לגמרי.
כמו במציאות, 20 שנים חלפו מאז אירועי הסרט הקודם, וכעת מארק רנטון (יואן מקגרגור שבמהלך השנים הללו הספיק לשחק את אובי-וואן קנובי בפריקוולים של "מלחמת הכוכבים") חוזר לאדינברו לרגל פטירתה של אימו. במהלך השנים הוא חי בהולנד, התחתן ונראה שעשה שינוי בחייו ובחר בבורגנות הנוחה, מה שאי אפשר להגיד על חבריו. ספאד (יואן ברמנר, "סנאץ'", "בלאק הוק דאון") נותר מכור להרואין, ולמרות שיש לו אישה וילד, הוא מתקשה להסתגל אפילו לפשוטים שבאירועי היום יום.
גם ביגבי וסיק-בוי (רוברט קרלייל וג'וני לי מילר בהתאמה) נשארו בעיר. הראשון עודנו חמום מוח וכעת יושב בכלא, בעוד שהשני עוסק בסחיטה, בפשעים קטנים ולעיתים נראה שגם בסרסור חברתו הבולגריה ורוניקה (אנג'לה נדיאלקובה). כאשר סיק-בוי, המציג את עצמו היום כסיימון, מגלה שמארק חזר העירה, הכעס הישן מתעורר בו אבל מהר מאוד הוא מבין שלא הכעס הוא מה שיקדם אותו בחיים אלא דווקא שיתוף הפעולה עם חברו הותיק כמו בימים עברו.
באופן טבעי מקגרגור ולי-מילר הם השניים שממלאים את המסך למשך מרבית הזמן, והדינמיקה בינהם, המשלבת אחוות אחים יחד עם כעס על אירועי העבר, עובדת טוב מאוד. בעזרת עבודתם המשותפת והבימוי של בויל, השניים מצליחים מידי פעם להחזיר לסרט את הקסם שעבד בזמנו, כמו באחת הסצנות בהם הם מבקרים בפאב סקוטי טיפוסי-בדרכו.
"טריינספוטינג 2". יואן ברמנר.
אך עדיין מי שעולה לגדולה הוא דווקא ברמנר כספאד. דמותו של הנרוקמן הרזה והמבולבל מעט, שבסרט הראשון נדמתה כלא קשורה לחבורה, מקבלת הפעם הרבה יותר אישיות וברמנר יודע להעביר אותה למסך בצורה נפלאה. עם מגוון רחב של רגשות, החל משמחה ילדותית ועד לאהבה לצד פחד, ספאד הופך להיות המצפן המוסרי של הסרט והדמות שהכי התחברתי אליה באופן רגשי. לעומתו דווקא דמותו של קרלייל היתה חדגונית והרבה פחות מעניינת ובאופן כללי הצד החלש בסיפור.
במידה רבה נראה שב"טריינספוטינג 2" בחרו להחליף את ההרואין בנוסטלגיה, או לכל הפחות בניסיון למצוא אחת. במקום לחזור שוב ושוב אל הסם אנו צופים בדמויות אל המסך נמלטות אל זכרונות העבר הטוב יותר החל מאירועי הילדות, דרך סיפורי גבורה היסטוריים וכמובן, אירועי הסרט הקודם. בין כל הסצנות הללו עובר כחוט השני מסר ברור כי את העבר צריך להשאיר מאחור ולהמשיך אל העולם החדש.
"טריינספוטינג 2". רוברט קרלייל, ג'וני לי מילר, יואן מק'גרגור, יואן ברמנר.
"טריינספוטינג 2" מבחינתי לא הצליח לשחזר את הקסם המטורף שהיה לקודמו. במידה רבה בגלל שהעובדה שלמרות שהקאסט המקורי חזר הסרט הזה מספר סיפור שונה. מי שלא ראה את הסרט הקודם יוכל להשתלב בסרט הזה כמעט ללא בעיות ולהנות ממנו מאוד, אולם מי שמחפש למצוא לעצמו עוד טריפ מרדני אודות החברה, ייתאכזב קשות. לפני 20 שנה נקראנו לבחור איזה חיים אנחנו רוצים לעצמנו: חיים בורגניים מסודרים ומשעממים המתרפקים על העבר או הרואין, ובכן במקביל אלינו גם הסרט בחר, והוא לא בחר בהרואין אלא בקלות הבלתי נסבלת של הקיום.
דירוג: 
טריינספוטינג 2 (אנגליה, 2017)
בימוי: דני בויל | תסריט: ארווין וולש, ג'ון הודג' | משחק: יואן מק'גרגור, רוברט קרלייל, ג'וני לי מילר, יואן ברמנר, סיימון ווייר
הפצה: החל מה-23.02.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
[…] ביקורת ארוכה (שלי) ב-EDb […]