שתף קטע נבחר

עוד סדרה נכנסה לסטטיסטיקה

הסדרה "גירושים נפלאים" לא החליטה אם היא טלנובלה או סדרת דרמה, בכל מקרה היא לא משכנעת. מזל שיש את אסי לוי ואורי פפר שיחזירו אותנו לצפות בפרק הבא


 

ברוב המקרים גירושים מלווים בתחושת החמצה. סיפור שהתחיל מבטיח, עם הרבה התרגשות ותקווה לסוף טוב. אבל אז משהו קרה: האהבה מתה, התשוקה נעלמה, מישהו בגד במישהו וההבטחה הגדולה נגמרת אצל עורכי דין או ברבנות. "גירושים נפלאים" התחילה באופן מבטיח, עם פרומו מסקרן ורשימת שחקנים מרשימה. אבל אז היא נכנסה לסטטיסטיקה של הדרמות הישראליות שבגדו בנו.


לוי ותמרי. בין משחק משכנע לקלישאות (צילומים: יוסי צבקר)

 

במרכז "גירושים נפלאים", שהחלה אמש (ב') ב"יס סטארז ישראלי", משרד עורכי דין של שתי שותפות (אסי לוי וליאת תמרי) ועורך דין נוסף (דב נבון). המשרד מתמחה בתיקי גירושים והסדרה עוקבת אחרי היחסים והחיים הפרטיים של הלקוחות ועורכי הדין. מעין "אלי מקביל", רק מינוס התקציב, ההומור והשיק.

 

אבל כמו בכל סיפור אהבה, נתחיל מהטוב: אסי לוי היא בהחלט נקודת האור בסדרה הזו. באמצעות משחק מדויק ומשכנע, לוי יוצרת דמות עגולה שאינה נופלת לקלישאה ומסקרן לראות מה יעלה בגורלה. גם אורי פפר, בהופעתו הקצרה בפרק הראשון, מצליח להותיר רושם.

 

דב נבון הוא כמובן שחקן מוכשר ביותר, אבל קצת מעייף לראות אותו שוב פעם בתפקיד הלוזר, עורך הדין שלא מצליח להפוך לאחד השותפים וחי עם אישה (אורנה פיטוסי) שהוא לא אוהב ובת (תמר שם אור) בתיכון שמעדיפה לפלרטט עם גרושים טריים ומבוגרים מאשר להמשיך ללמוד.

 

ההבדל הבולט בין השחקנים הטובים לאלה הפחות הטובים הוא באינטונציה שלהם ובדרך בה הם מצליחים, או לא, לשחק עם השפה הדלה והדומה מדי של כל הדמויות.

 

טבעי כמו נישואי בני דודים

יוצרת הסדרה, לימור נחמיאס, החלה כסופרת מוכשרת, חתרנית אמיתית, אחת שלא מפחדת מכלום. למרות שהיא ממשיכה לכתוב ספרים, בשנים האחרונות היתה מעורבת גם במספר טלנובלות, ביניהן "מיכאלה", "משחק החיים" ו"האלופה". במעבר שלה בין הספרות לטלוויזיה נראה שהשפה הקיצונית שלה עברה רדוקציה והתאמה וכל מה שנשאר בתסריט של "גירושים נפלאים" אלה הברקות בודדות ("אתה רוצה לזיין אותי או להתפשר בתיק?" או "גם אני לא אוהב את אישתי, זו לא סיבה להתגרש") והרבה מדי קלישאות מביכות ("השריר הזה שקרוי אהבה" או "בא לי לשפוך עליה תותים וקצפת"). אצל רוב השחקנים הטקסטים האלה יושבים בפה בחוסר טבעיות כמו נישואי בני דודים.


צוות השחקנים. איפה היצרים? 

 

זכר לשפה החתרנית והקיצונית של היוצרת ניתן למצוא אצל שתי דמויות בודדות (עליזה רוזן וליאת תמרי), אבל גם שם במקום טקסטים רעננים, הצופים מקבלים מרוזן הרבה מדי פעמים את המילה "תחת" ומתמרי את דמותה הפרחית והבוטה.

 

"גירושים נפלאים" היא כביכול אנטיתזה ל"עד החתונה". אחרי שכבר ראינו כל מה שאפשר לראות על זוגות בדרך לחופה, החליטה יוצרת הסדרה להביא לנו אותה בהפוכה. למה להתחיל באהבה וברומנטיקה כשאפשר להתחיל ישר מהלכלוכים, היצרים והסכמי הממון. הכוונה מבורכת אבל מהפרק הראשון, עד כמה שאפשר לשפוט, לא נראה שהיא שונה בהרבה משאר סדרות "הבן לוקח בת מבן אחר" ששטפו את מסכינו בשנתיים האחרונות.

 

אולי תחליטי

האמת שיותר מכל, הסדרה הזו מזכירה את "תעשה לי ילד" (גם שם תמרי שיחקה) – סדרה כביכול חתרנית שניסתה להביא זווית חדשה ונפלה לכל הקלישאות האפשריות. שוב הילדים הרעים של הדרמה הישראלית לא מצליחים לספק את היצרים, הסקסיות והשיק שכל כך חסרים בטלוויזיה שלנו ואנחנו נשארים עם טלנובלה אבל בלי ההומור העצמי ועם דרמה בלי דרמה.

 

"גירושים נפלאים" אמורה היתה להיות דרמה יומית, שזו בעצם ההגדרה האלגנטית לטלנובלה. מסיבה לא ידועה החליטו המפיקים להפוך אותה לדרמה שבועית. נראה שהיומרה הזו בעוכריה של הסדרה ואולי אם היתה נשארת טלנובלה, היינו מצפים פחות ומתאכזבים פחות.

 

אין גירושים בלי נישואים, יש נישואים בלי אהבה ולצערנו יש יותר מדי סדרות בלי תשוקה. אבל כמו בכל פנטזיה רומנטית, גם הצופים ימשיכו לחלום על הסדרה הכייפית, המשכנעת, זו שתיראה מיליון דולר, תצחיק ותרגש אותנו, ואם אפשר שתהיה גם ספונטנית. רק אל תתנו לנו להזדקן לבד בחושך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נבון ופיטוסי. עוד זוג ממורמר
צילום: ורד ליפשיץ
לאתר ההטבות
מומלצים