yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 12.04.2017
    איש הקובייה
    ל'לגו: באטמן' חסרה הגאונות של הסרט הקודם, אבל הוא עדיין מצחיק וכיפי
    בנימין טוביאס

    אחרי ההפתעה האדירה מלפני שלוש שנים עם 'סרט לגו' המבריק, הצופים נכנסים לספין־אוף 'לגו: באטמן' כשהם יודעים למה לצפות: לא סתם עוד סרט ילדים צווחני וממוסחר, אלא פרודיה פוסט־מודרנית מלאת הברקות וירידות חדות על תרבות הפופ ועל הוליווד. אחת שתדבר לא פחות למבוגרים מאשר לילדים.

     

    יש גם היגיון ממשי במוקד הפרודיה הפעם. באטמן הוא גם אחד המותגים החזקים והאהובים שיש לאולפני 'וורנר', שאוחזים במקביל בזכויות למותג 'לגו', וגם דמות שמאז ומתמיד זכתה לירידות על זה שהיא רצינית ואפלה מדי. אם כולם צוחקים עליה שהיא ככה, אז למה לא בעלי הבית?

     

    האמת שהנוכחות של באטמן (הלגו) הייתה חתיכת יציאה כבר בסרט הקודם, בעיקר כי הדמות הגיעה משום מקום, ונראתה כאילו היא חיה בסרט אחר לעומת שאר הדמויות הצבעוניות. התוצאה הייתה כמובן קורעת. הפעם העלילה מתמקדת בכך שבאטמן האגואיסט אינו מוכן להודות בכך שהג'וקר (בדיבוב מוצלח של זאק גאליפנאקיס) הוא אויבו הגדול ביותר, ושהוא זקוק למישהו בחייו. לא קשה לנחש את המשך העלילה, גם אם אתה בן שמונה.

     

    מבחינות רבות, 'לגו: באטמן' בהחלט עושה את העבודה: הוא מצחיק, הוא מעביר את הזמן בסבבה, הוא היפראקטיבי במידה והוא מהווה פרודיה מוצלחת מאוד על כל סרטי באטמן האחרונים, מנולאן ועד אפלק. זה לא שונה מאוד מההרגשה שליוותה אותנו כילדים בסרטי 'האקדח מת מצחוק', שניסו להפיל אותנו על הרצפה, ולרוב הצליחו.

     

    מה שחסר הפעם, מעבר להפתעה, זו התחושה שמישהו עשה את הסרט לא רק כדי לעשות כסף. בסרט הקודם היו ניצוצות של נונסנס וגאונות של ממש, שהפכו את עולם הלגו למשל חכם למדי על התמסחרות, נורמטיביות ואובדן זהות בעידן העכשווי. העזיבה של צוות הבמאים הקודם, פיל לורד וכריסטופר מילר ('ג'אמפ 21'), בהחלט מורגשת.

     

    לא בטוח שלילדים בזמן החופשה יהיה אכפת מכל זה. הם ייצאו מרוצים, וגם אתם. סרט נחמד, מצחיק, וזניח לחלוטין.

     


    פרסום ראשון: 12.04.17 , 14:34
    yed660100