אחד מתתי הז'אנרים הנפוצים ביותר בסרטי קולנוע המיועדים לאנשים שעברו את משבר אמצע החיים זה 'אדם גאון מדי אך מתקשה חברתית, שנאלץ להתמודד מול סביבתו. 'נפלאות התבונה', 'משחק החיקוי' ועוד ועוד, רכבו על הנוסחה המנצחת הזאת והביאו אוסקרים הביתה. עכשיו מגיע סרט נוסף מהתת ז'אנר הזה שנקרא 'חיבור פשוט'.
הסרט הנ"ל מגיע עם ייחוס: ביים אותו מארק ווב, אותו אחד שעשה את '500 ימים עם סאמר' הנפלא ואת שני סרטי 'ספיידרמן המופלא' המיותרים. הפעם הוא חוזר למגרש דרמות האינדי כך שהתוצאה צריכה להיות מעניינת.
מרי היא ילדה בת 7 שגרה עם דודה פרנק בעיירת חוף בפלורידה. היא ילדה חמודה מאוד, וחכמה באופן יוצא מגדר הרגיל, כל כך חכמה שהמחנכת שלה ופרנק לא יודעים מה לעשות איתה. לאחר שמשכנעים את מרי לעלות כיתה פרנק מסרב ונלחם בשביל שמרי תהיה עם בני גילה בבית ספר, מה שייתן לה ילדות מאושרת ונטולת טראומות.
יחסית לדרמה סוחטת דמעות, 'חיבור פשוט' נמנע מלזלזל באינטליגנציה של הקהל. אין בו משפטים סוחטי דמעות שיהיה אפשר להקרין בטקס האוסקר, ואין בו רגעים מטופשים, רוב האירועים בסרט מתרחשים בסדר ובצורה שמניחה את הדעת.
החצי הראשון של 'חיבור פשוט' לא רע בכלל. העלילה מצליחה לעניין, הבימוי יעיל ויש אפילו לא מעט רגעים שגרמו לי להזיל דמעה (!) כך שאם אתם מחפשים לצפות בסרט בתוספת ממחטות, אז מצאתם אותו.
צילום: Josh Jensen
אבל מהרגע שהחצי השני מתחיל, הסרט נהיה פחות מעניין. מבלי להיכנס לספוילרים, רובו מתרחש בחדרים סגורים וכמויות הקיטש מתחילות לזרום בכמויות קצת פחות אדיבות.
אם אתם מחפשים סרט להעביר איתו שעה וארבעים מרגשות, או שבא לכם משהו שלא כולל פיצוצים ויריות, 'חיבור פשוט' הוא הבחירה הנכונה עבורכם. אם כי קחו בחשבון ש'500 ימים עם סאמר' הוא ממש לא, ואם לומר את האמת, הוא אפילו לא סרט שתזכרו שבוע אחרי שתראו אותו.
תגובה אחת