$
קולנוע וטלוויזיה

הסרט "חולי אהבה": היפהפייה בתרדמת

"חולי אהבה" הוא לכאורה קומדיה רומנטית, אבל בעיקר סרט מרגש על קשרים אנושיים והתמודדות עם קשיים

אור סיגולי 08:1227.07.17

קשה לשייך את "חולי אהבה", שעולה השבוע בישראל, לז'אנר אחד ברור. מצד אחד, ניצבים במרכזו דמויותיהם של סטנדאפיסט והבחורה שבקסמיה הוא נופל, כלומר יש כאן מבנה של קומדיה רומנטית, כולל הנרטיב המוכר של הפגישה הראשונה שמבטיחה רבות, הכימיה שסוחפת, הקשיים שמתגלים, והמסע חזרה זה לזרועות זו. מצד שני, הרומנטיקה היא החלק הכי פחות מעניין בסרט, שעוסק בנושאים מאוד לא פשוטים כמו חולי (כפי שאפשר להבין משמו), מסורת חונקת, הבדלי תרבויות וחלומות שבורים.

 

לאור זאת, ההמלצה העיקרית היא להגיע לסרט הזה בראש פתוח, מבלי לנסות להכניסו בכוח לתבניות מסוימת. וכדאי מאוד כי זה אחד הסרטים המתוקים והמיוחדים שמוקרנים כעת.

 

נאנג'יאני (מימין), רומנו והאנטר. ההורים גונבים את ההצגה נאנג'יאני (מימין), רומנו והאנטר. ההורים גונבים את ההצגה צילום: Nicole Rivelli

 

 

הסרט עוסק בקומיל (קומיל נאנג'יאני, "עמק הסיליקון"), סטנדאפיסט אמריקאי ממוצא פקיסטני המשלים הכנסה כנהג "אובר" ונאלץ להתמודד עם הוריו המודאגים מרווקותו, שמנסים לשווא לארגן לו שידוך עם בחורות פקיסטניות.

 

ערב אחד לאחר הופעה פוגש קאמיל בבחורה אמריקאית (זואי קאזאן) והשניים מבלים את הלילה ביחד. הסטוץ מתפתח לקשר, שאותו קאמיל מתעקש להסתיר מהוריו, וכאשר מחלה מסתורית נכנסת לתמונה, הכל הופך להיות מסובך אפילו יותר. מכאן הסרט שובר שמאלה מעלילת הקומדיה הרומנטית, ומתרכז יותר בקשרים של קאמיל עם הוריו ועם הוריה של אהובתו.

 

אלו החלקים הטובים ביותר בסרט, ובזמן שסיפור האהבה נדחק הצדה, נושאי המסורת והפרשי הדורות תופסים יותר ויותר מקום, והשחקנים שמגלמים את ההורים גונבים את ההצגה. את הפקיסטנים מגלמים זנובי שרוף ואנופם קר, אחד מכוכבי בוליווד הגדולים. שניהם מעולים. לתפקידי האבא והאמא האמריקאים לוהקו שחקן הטלוויזיה ריי רומאנו ("כולם אוהבים את ריימונד") וזוכת פרס האוסקר הולי האנטר ("הפסנתר"). השניים בוראים דמויות נפלאות, מלאות סתירות וניואנסים, שהופכים אותם לבלתי נשכחים. אפשר רק לקוות שיקבלו קצת אהבה מעונת האוסקר שתתפוס תאוצה לקראת סוף השנה.

 

  איור: איגור טפיקין
"חולי אהבה" נכתב בידי נאנג'יאני ("עמק הסיליקון") וזוגתו אמילי גורדון. הסרט אמנם מתארך יתר על המידה ומזגזג בין ז'אנרים בצורה מקרטעת לעתים, אך הוא עדיין מקסים במיוחד, מרגש מאוד, וכולל הופעות משחק נהדרות שמצדיקות לגמרי את הצפייה בו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x