2 מחשבות על “אמור: הביקורת”

1. סרט נפלא עם משחק אמין ודיאלוגים ישראליים , שבו הישראלי משחק את עצמו כפי שהוא . זו השפה , זו הדרך שלנו כישראלים להתמודד עם קשיים והטראומות היומיומיות שלנו ( וואלה , וואלה וואלה ..אז מה ????? ) זה חלק קטן מהדיאלוגים בסרט וזו המציאות של החיים שלנו . הבמאי רביבו הנפלא, מציג מול פנינו סיטואציה קשה של החיים , למרות שקשה מאוד להציגה בשעה ..שעה וחצי. אור אילן תסחוט מכל צופה דמעה אחת לפחות ולעיתים הרבה יותר .ענת עצמון האמא של לילה כועסת על האלוהים של בעלה שלא מרחם ( איזה ישראלי לא נתקל אי פעם בדילמה הזו ? ), דילמת הדת תמיד קיים כאן בארץ הזאת ( איך אפשר להקיף הכל בשעה וחצי ? ) , ומי לא שמע בארצנו על נפגעים שהחיים לא העירו להם מזל שסוברים ומתייסרים כמו לילה -אור אילן ?
   ולירון לבו -דניאל שנפשו אינו מוצא מנוחה , ולא מפסיק לטלטל עצמו בזכרון האהבה שאינה ניתנת לשכחה .
   הדילמות והמוזיקה נפלאה ,מרגשים ומתנגנים על הנפש ומוגשים לנו על המסך באהבה , כפי שאנחנו באמת בחיינו היומיומי כישראלים . צברים , מלווי טראמות לא פשוטות ,קוצנים לעיתים אך מתוקים ורגשניים מפנים , כל זאת בלויי צלילי העוד העדינים והרכים של הנגן הנפלא יניב טייכמן שכתב את המוזיקה לסרט .
   דמעתי בסרט ולמרות העלילה הקשה גם נהנתי , וזאת גדולתו של רפאל רביבו לעשות סרט בינלאומי בתקציב מינימלי .
   ממליץ בחום לשבת בכיסא בקולנוע ולמרות אי נוחות והדמעות שיזלגו מעינייך להתמודד עם האמת .
   סה"כ קולנוע , המציאות הרבה יותר קשה .
   ואתה אדוני מבקר , עם עוד קצת מחשבה ועם מעט …רק מעט אוביאקטיביות , אין לי ספק שהיית מגיע למסקנה אחרת .
   אני מפרגן לקולנוע של רפאל רביבו בן ה 72 , שמציג את דילמה בינלאומית וישאלית בפרט , בענק !!!!

2. האם מר רביבו או מישהו מטעמו כתב את התגובה