וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זוועה שבשגרה: העונה השמינית של "המתים המהלכים" היא עוד מעגל ידוע מראש

אופיר ארצי

24.10.2017 / 0:00

הפרק הראשון בעונה השמינית של אחת הסדרות המצליחות בטלוויזיה, היה גם ה-100 שלה. מלבד האסתטיקה לא היה בציון הזה הרבה. אף שהפתיחה הייתה חזקה יחסית ומלאה באקשן, העבר מלמד אותנו שההמשך צפוי להיות חלש ומוכר הרבה יותר. פחות הרהורים על אנושות ויותר גופות מרוסקות

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
עצבנה אתכם מספיק, או שאתם עדיין מרגישים נוסטלגיה? מתוך "המתים המהלכים"/מערכת וואלה!, צילום מסך

"מי ייתן והרחמים שבי ינצחו את הזעם", הן המילים בהן נפתח ונסגר פרק בכורת העונה השמינית של "המתים המהלכים". זו אמורה להיות וריאציה של משפט מהקוראן, שככל הנראה תתייחס בעתיד לתבוסה הסופית של ניגן (ג'פרי דין מורגן) על ידי ריק (אנדרו לינקולן), אבל סביר להניח שהיא הדהדה גם בקרב לא מעט צופים שמנסים עדיין להחליט מה קורה איתם: האם הסדרה כבר מעצבנת אותם מספיק בשביל לפרוש, או שהם עדיין מרגישים צורך להישאר בגלל הנוסטלגיה.

שמונה עונות זה פז"מ שבדרך כלל משמעותו 'מספיק', ו"המתים המהלכים" מנסה להתעלם ממנו בכוח. לפעמים זה הולך לה, כמו למשל הוספתו של דין מורגן המצוין לקאסט – מהלך שהחדיר הרבה הבטחות לסדרה - ולפעמים לא, כמו למשל פרק סיום העונה הקודמת שהיה מחפיר מרוב קלישאות. העונה הזו, שמוקדשת למאמץ המלחמתי של ריק בניגן, נפתחה במה שנראה כמו רגעי הקרב האחרונים שכמעט פספסנו (אם כי סביר שהם לא, כי בכל זאת יש עוד עונה שלמה), עם תוכנית מסודרת, מהלך קרב מתוכנן והרבה פצצות וכדורים באוויר. בין לבין פיזרה הסדרה טיזרים בדמות פלאש פורוורדים עתידיים שמוכיחים כי ריק אפור הזקן, אהובתו מישון ושני ילדיו שורדים את הקרב וחיים בשיבה טובה. אלא שניגן כמובן שרד כדי לאיים, כך שלא ברור כמה זמן האוטופיה הזו תימשך. זו הייתה פתיחה חזקה יחסית ומלאה באקשן לא מאפיין לשלב זה של העונה, אלא שהמסורת של הסדרה עומדת בעוכריה ולא ברור כמה זמן האוטופיה הזו תימשך.

המתים המהלכים עונה 8. יח"צ,
הפתיחה הייתה חזקה. המסורת מלמדת שזה לא יישאר לאורך זמן/יח"צ

הפרק הזה היה גם פרק ה-100 של הסדרה, ציון דרך שבעבר היה משמעותי יותר בעולם הטלוויזיה בשל ענייני סינדיקציה וזכויות שידורים חוזרים, וכיום הוא סתם סימן קוסמטי. ככזה, הוא הכיל לא מעט רפרנסים לעבר הסדרה, כמו למשל סצנות מפרק הפיילוט ששוחזרו בדיוק של שוט אחרי שוט, או משפטים וקווי עלילות מוכרים שכבר נשמעו ונראו על המסך בעבר לאורך העונות. באופן תמטי יותר, זה היה הפרק הראשון מזה זמן מה שעסק בעתיד, עם המון דיבורים על "מחר" ועל "ניצחון" ו"ביחד", כי "תקווה" היא מילה נדירה בדיסטופיה של "המתים המהלכים". אז מה לגבי העתיד, באמת? מה יכול להבטיח לנו עונה אחידה ברמתה, ללא פרקים מתים, בעלת עלילה רצופה ונרטיב קוהרנטי? שום דבר.

יש תחושה ש"המתים המהלכים" עדיין מנסה להוכיח לכולם שהיא לא רק סדרה על זומבים, שיש בה גם עומק ומורכבות וזוויות צילום ומשמעות ודרמה. וזה נכון, כי יש בה, אבל קשה לפעמים לחצוב את כל זה החוצה, וזה רק הולך ונהיה קשה יותר. יש לפעמים פרקים דרמטיים שמצליחים אפילו לגעת באיזה קצה עצב חשוף, או רגעים מותחים שאי אפשר להסיר מהם את העיניים, אבל מספיק קלוז אפ אחד על זומבי עם מעיים משתפכים, או פרצוף מעוך ומדמם, כדי לנטרל את רוב הערך האמנותי של הדבר הזה. תרצו או לא, זה הדי אן איי של הסדרה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מספיק קלוז אפ אחד על זומבי כדי לנטרל את מרבית הערך האמנותי/מערכת וואלה!, צילום מסך

הרי מה זה פרק טוב של "המתים המהלכים"? זה לא פרק שמתעסק בדילמות המוסריות של אנשים שמסרבים להרוג, או בהרהורים פילוסופיים על מוות, או אפילו ביחסים בינאישיים בתוך חברה סגורה ומצומצמת, או בהישרדות בעידן אפוקליפטי. פרק שייחשב טוב בעיני רוב צופי הסדרה הזו תמיד יכיל זומבים ותמיד יכיל אקשן, וזה מלכוד שאי אפשר להתחמק ממנו. ככל שמניין הפרקים עולה, כך מצפים הצופים לשיאים חדשים של ויזואליה - גופה מושחתת בצורה שעוד לא ראינו, דרך חדשה ומקורית לנתץ גולגולות, מוות אכזרי יותר של עוד דמות אהובה והפגנה ארטילרית של נשק וכוח. אלו הם אבני היסוד של "המתים המהלכים", וזה מה שהופך אותה לסדרה הנצפית ביותר בגילאי 18-49 זו השנה החמישית ברציפות. כל השאר, ממש כמו מספור הפרק הנוכחי, הם רק סימנים קוסמטיים.

זו גם הסיבה שהסדרה נאלצת עם הזמן להתדרדר לשימוש בתכסיסים תסריטאיים כמו קליף האנגר אימתני בפרק האחרון לעונה, אלמנטים תלושים של דאוס אקס מכינה, משחקי זמנים ונקודות מבט, ועכשיו אפילו פלאש-פורוורדים כדי לנסות לייצר גירוי חיצוני בקרב אלה שכבר לא מתרגשים מטחולים מדממים. זה לא מספיק, חברים, אנחנו כבר מכירים אתכם ואת התבניות שלכם. העונה השמינית כאמור מבטיחה "מלחמה כוללת" בין השורדים למשיעים, אבל כך המלחמה הזו תיראה בפועל: פרק אחד "חזק", שני פרקים שמתמקדים בדמויות משנה ומתעלמים לחלוטין מקו המלחמה, פרק אחד באמצע בו נראה כאילו יש התקדמות במלחמה אבל בפועל חוזרים בסופו לנקודת ההתחלה, עוד כמה פרקים שמפצלים את העלילה לשלוחות שוליות שונות ומכניסים דמויות חדשות לסדרה, פרק אמצע עונה שמכיל קרב גדול ומוות של דמות ראשית אבל לא ראשית מדי, פרק פתיחת חצי עונה שני איטי שמתמודד עם ההשלכות של קודמו, עוד כמה פרקים של התמקדות בדמויות משנה, עוד פרק שבו לא ברור אם ניגן נתפס או לא, עוד פרק של משחקי זמנים, עוד פרק פלאשבקים של אחת הדמויות החדשות ופרק אחרון לעונה בו ככל הנראה יובס ניגן והכל ייראה סבבה כמו בפלאש פורוורדים עד לבואו של האויב הבא. כמובן שיהיו שם גם זומבים, כמויות אדירות של דם וחלקי גוף פנימיים שעדיין לא ראינו, אם בכלל נותרו כאלה. אז מה, רחמים או זעם?

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
גם הוא יודע לאן כל זה הולך/מערכת וואלה!, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אז איפה אתם: רחמים או זעם?/מערכת וואלה!, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully