yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 04.12.2017
    המהגר
    'קוקו' על ילד ממקסיקו שמגיע לעולם המתים הוא לא מהסרטים הטובים של פיקסאר
    בנימין טוביאס

    'קוקו' הוא פחות סרט ויותר הצהרת כוונות: "הסרט המקסיקני" של פיקסאר. בארצות־הברית שבה האוכלוסייה ההיספנית הולכת וגדלה, מה הפלא שתאגיד כמו דיסני שבשנים האחרונות משקיע לא מעט בתדמית ליברלית - ירצה לשדר בסרטיו שהוא לוקח גם את ילדי המהגרים בחשבון? לכן הסרט כולו צועק "מקסיקו!" בלי סוף: גיבור מקסיקני, חובב מוזיקה מקסיקנית, הסיפור מתרחש ביום המתים המקסיקני, ועל המסך מתעופפים כל הזמן מריאצ'י, פיניאטות ופרידה קאלו. בשלב מסוים, זה קצת חופר בראש.

     

    ברמה העמוקה יותר, 'קוקו' הוא סרט שמתייחס בצורה יפה לחוויה של ילדי המהגרים: הגיבור הוא ילד בשם מיגל, שמגיע בטעות לארץ המתים שם הוא פוגש בבני משפחתו המנוחים. הדרך שלו לחזור לעולם החיים היא לזכור ולהזכיר לעולם את בני המשפחה שנשארו מאחור, בין היתר על ידי ניגון של שיר ישן. במילים אחרות, זה סרט על חוויית ההגירה לאמריקה (כולל כמה סצנות של חציית גבולות), והצורך לזכור את המקורות והמשפחה שלך - אלה שנשארו בצד השני. הכל נעטף בסיפור שמעתיק על ימין ועל שמאל את 'הקוסם מארץ עוץ', במסע של גיבור שבורח מהחיים שלו, פוגש יצורים מוזרים ואז נזכר שאין מקום כמו הבית.

     

    התוצאה היא סרט ילדים חביב - דיסני קלאסי - שיודע איך לרגש ולהוציא מכם דמעות ברבע השעה האחרונה שלו. מודה, גם אצלי הייתה לחלוחית בפינאלה, גם אם הסוף היה צפוי בערך מהאמצע. וזה אולי מה שמפריע יותר מכל ב'קוקו': משהו בסרט מחושב וברור מדי. ואילו הדגש על חשיבות המשפחה, אל מול הצלחה קרייריסטית מזויפת, הופך אותו לשמרני הרבה יותר ממה שנראה מלכתחילה. פיקסאר כבר עשו טובים יותר. ואני בכיתי יותר אפילו ב'מוצאים את נמו 2'.

     


    פרסום ראשון: 04.12.17 , 23:11
    yed660100