"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי". דייזי רידלי.
לפני הכל סרטים הם חוויה ולא משנה כמה חכם סרט או אם הוא עשוי בצורה מדויקת, אם אנחנו לא מתרשמים ממנו בזמן הצפייה ספק אם נוכל לשפוט אותו לחיוב. נדיר שניתוח מעמיק (של הצופה עצמו או של מישהו אחר) ישנה את האופן בו אנחנו תופסים הסרט. זה גם עובד הפוך: אם נהניתי בזמן הצפייה, זה לא משנה אם בעת הפירוק של הסרט אמצא הרבה פגמים. זה המקרה של "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" בו השלם גדול יותר מסך חלקיו.
יש בו כל כך הרבה דברים שלא עובדים, רובם קשורים ברצון למכור עוד צעצועים (כן פרוגים אני מדבר אליכם. בין היתר) אבל גם בצורך לשמור על אווירה לא אפלה מדי ושתהיה ברוח המקור. דבר זה בא לידי ביטוי בריבוי דמויות וללא זמן מסך מספק עבור כולם. ועדיין, זהו סרט מותח ומרגש, כי לפעמים מספיק לעשות כמה דברים בסיסיים טוב (וגם לנגן על מיתרי הנוסטלגיה של הצופים) כדי להוציא את אחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" הטובים ביותר, בוודאי שבעשרים שנה האחרונות.
האחראי העיקרי לכך הוא הבמאי והתסריטאי ריאן ג'ונסון שבסרטו הרביעי בסך הכל (ושלושה פרקים מופתיים של "שובר שורות") עושה משהו שונה משלושת סרטיו הקודמים (שבעצמם היו שונים אחד מהשני). ג'ונסון הצליח להיכנס לעולם העמוס של "מלחמת הכוכבים" ולצקת לתוכו תוכן שלא היה שם לפני.
גם מבחינת העומק של הדיון וגם עם אלמנטים קומיים (מעבר לשטויות הרגילות של C-3PO) וזה לא דבר פשוט. ג'ונסון לא פחד לקחת סיכונים שהוא מאמין בהם למרות המטען הכבד שהסרט מגיע אתו. גם אנשי לוקאס פילמס/דיסני סומכים עליו ולראיה הם הפקידו בידיו טרילוגיה נוספת מעולם "מלחמת הכוכבים". אישית אני מקווה שהוא גם ימצא זמן לפרויקטים מעולמות אחרים (ולא, סרטי מארוול לא נחשב).
בגלקסיה הרחוקה מאד מאד אין חדש תחת השמש: המורדים בורחים מהאימפריה ומנסים למצוא מקום מחבוא אליו האימפריה לא תוכל להגיע. פו דמרון (אוסקר אייזיק) לא סומך על הנהגת המורדים – הגנרלית ליאה (קארי פישר) והאדמירלית הולדו (לורה דרן) – ומחליט לפעול בחשאי כדי לקנות למורדים זמן. הוא שולח את ה-BFF שלו פין (ג'ון בויגה) יחד עם בי-בי-8 ורוז – טכנאית שמעריצה את פין – למשימה סודית: למצוא מומחה פריצה (בניסו דל טורו) שיכניס אותם לספינה של האימפריה. שם הם יפרצו למערכות מחשוב שלהם במטרה להאט אותם כך שהמורדים יספיקו לברוח.
"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי". מארק האמיל.
במקביל, ריי (דייזי רדלי) שהגיעה לכוכב בו לוק (מארק האמיל) מסתתר ומנסה לשכנע אותו להצטרף אליהם במאבק נגד האימפריה. לוק מסרב להצטרף אבל לבסוף מוכן ללמד אותה את יסודות "הכוח". ברוח התקופה בה הסרט נעשה, במקום מחנה אימונים מפרך כפי שהוא בעצמו עבר עם יודה, ריי מקבלת את גרסת הסנאפ צ'אט: שלושה שיעורים ובסוף כל אחד מוסר השכל.
בזמן האימונים לוק מתחיל לפחד ממנה מפני שהוא רואה אצלה כוח גולמי בדומה למה שהוא ראה אצל קיילו רן (אדם דרייבר) רגע לפני שהוא טבח בתלמידים האחרים ושרף את המקדש בו לוק לימד אותם. אם זה לא מספיק לצרות של לוק, ריי וקיילו רן (הלוואי שייתחתנו!) חולקים קשר טלפתי שמאפשר להם לתקשר זה עם זו על פני מרחקים גדולים. הם מנצלים את היכולת הזו כדי לנהל מערכת יחסים של אהבה-שנאה כמו שני טינייג'ארים כשכל אחד מנסה לשכנע את השני לעבור לצד שלו.
"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי". ג'ון בויגה.
יש כאן שלושה קווי עלילה מקבילים שבקושי נפגשים. יותר מדי דמויות ולא מספיק זמן מסך הופך כמה מהן לפחות מעניינות. אבל הגאוניות של ג'ונסון היא שזה לא בא במחיר של שטחיות שכן החיבור בין הדמויות מצליח לכפר על כך. הדבר כן מעמיס על הסרט (הארוך מאד), ולפחות החלק של פין ורוז והאופן בו הם מאתרים את הפורץ – מרגישים מיותרים. על כך הוסיפו סיבוך רומנטי משושה: קיילו רן-ריי-פין-רוז-פו דמרון-בי בי 8 שלא ברור כבר מי רוצה את מי ומה הוא מוכן לעשות למען האהבה הזו.
ולמרות זאת, זהו אחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" השלמים יותר שכן הוא מצטיין כמעט בכל דבר: מתח ואקשן השזורים זה בזה, דמויות מורכבות (יחסית לעולם בו הוא פועל. ובטח שלא חלוקה ברורה של שחור ולבן) כשהמעשים שלהם נעשים מתוך לבטים ומאבק לא ככלי שרת לעלילה; ויזואליה מרהיבה; סי-ג'י-איי אמין.
"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי".
יותר מכל הסרטים האחרים בסאגה, הסרט מעלה הרבה שאלות מעניינות ולא פוחד לטשטש את הגבול בין טוב לרע ובין אמת לשקר. הדבר נקשר לשאלות הנהגה וניתן למצוא כאן ביקורת על הנשיא האמריקאי, אבל באופן מפתיע הדברים עולים בהקשר של לוק ולא סנוק ולכן לא בטוח שהמטפורה יושבת טוב על הסרט. וזה לא בהכרח דבר רע שכן ניתן לטען שלוק הוא דמות שהשפיעה על יותר אנשים מאשר דונלד טראמפ. זה לא מקבל מספיק מקום, אבל עצם ההתרחקות מדימויים כל כך ברורים היא מבורכת.
בעוד שאדם דרייבר משתפר בתור קיילו רן ומצליח להיות פחות ילד 'אימו' ויותר דמות שסועה שמעניינת אותך, דווקא ריי לא השתנתה הרבה והדמות שלה פחות מורכבת. הדמות של אוסקר אייזק עובר שינויים רבים מדי לאורך הסרט וזה לא פורפורציונאלי לזמן מסך שלו והוא לא מספיק להגיב לשינויים הרבים. ג'ון בוייגה כן מצליח להכניס עוד אופי לדמות של פין ומאד משכנע בתור בחור צעיר שרק רוצה לשרוד, למצוא את מקומו בעולם ואולי קצת אהבה. בניסו דל טורו משחק מין קלף ג'וקר עלילתי וגם דמות באותו רוח ועושה זאת עם חן והומור רב. גם דונל גליסון מספק הרבה רגעים קומיים – רק שלפעמים זה נראה כאילו לקוח מסרט אחר וקצת צורם.
"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי". אדם דרייבר.
עוד שנתיים יגיע החלק האחרון (ככל הנראה) בסאגת סקייווקר בסרט אותו יביים ג'יי.ג'יי אברמס. כביכול, הוא נכנס לנעליים די קטנות אחרי שקולין טרוורו הועף בשלב מוקדם. אלא שהשביל שג'ונסון השאיר לו יוצר ציפיות גבוהות למדי. אני לא חובב גדול של אברמס, אבל חייב להגיד שהוא קיבל את התפקיד הכי כפוי טובה בטרילוגיה הזו: לעשות את הסרט הראשון והשלישי זה מחייב יותר, כי אתה צריך להכין את הקרקע ולסגור את הקצוות. לג'ונסון היה מקום להתעסק עם דמויות ועולם מוכנים ולהתפרע. לא שזה מוריד מאיכות העבודה שלו, אבל אני חושב שאני מגיע עם יותר הערכה לאברמס לסרט הבא.
דירוג: 
מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי (ארה"ב, 2017)
בימוי: ריאן ג'ונסון | תסריט: ריאן ג'ונסון, ג'ורג' לוקאס | משחק: דייזי רידלי, מארק האמיל, אדם דרייבר, ג'ון בויגה, דונל גליסון, אוסקר אייזק, בניסיו דל טורו, גוונדולין כריסטי, קארי פישר
הפצה: פורום פילם, החל מה-14.12.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: