בבקשה אל תתעסקו

כעם שלוטש עיניים למערב על בסיס יומיומי, אנו הישראלים נוטים להתרגש למראה שחקנינו בהפקות בינלאומיות, קל וחומר למשמע שפתנו הפרובינציאלית.

"אל תתעסקו עם הזוהן" אמור היה לספק לעם היהודי שמחה כפולה: גם עידו מוסרי בתפקיד משנה מכובד (ועוד כמה טאלנטים מתוצרת הארץ שמבליחים על המסך לחלקיקי שנייה), וגם שימוש נרחב בשפת הקודש – בפסקול ובדיאלוגים כאחד.

סנדלר ומוסרי סחבקים: "תפקיד משנה מכובד"

מימוש חלום

זוהן, בגילומו של אדם סנדלר, הוא סוג של סופרמן ארצישראלי מצוי, חייל-על שמתחזק מפשעה מפוארת וקריירה פטריוטית למהדרין, מבלה את ימיו בהרשמת בחורות בחוף הים ולכידת מחבלים בשטחים הכבושים. אלו בתורם מבלים תקופה קצרה במעצר עד שהם שבים לסורם במסגרת איזו החלפת שבויים.

אלא שחלומו האמיתי של זוהן הוא בעצם עיצוב שיער. לצורך מימוש החלום הסודי, הוא מחליט לזייף את מותו, לתת ליריבו הפלסטיני לקחת את הקרדיט ולברוח לאמריקה, שם הרי כל החלומות מתגשמים. בגולה זוהאן שוב מסתבך עם מוסלמים המבקשים את מותו, זוכה להגשים את חלומו המקצועי ואפילו מקרב אותנו צעד אחד קטן לקראת מזרח תיכון חדש.

אדם, ("זוהן"), סנדלר הספר

את כל זאת הוא מספיק לעשות בקרוב ל-120 דקות עמוסות בבדיחות על שימוש אוניברסלי בחומוס וסקס עם נשים מבוגרות ומבוגרות מאוד, כשבין לבין הוא ממציא לעצמו איזשהו ז'רגון לא ברור שמשלב בין שמוש אובססיבי בעיצורים גרוניים ומילים ים-תיכוניות עם הטיות משפת היידיש. כך למשל, תוכלו ללמוד מסנדלר את המונח "פונתחן" (או "פונתחת" ביחיד, ככל הנראה), שמשמש לו כתחליף ל"בחורות".

אולי לא מתוחכם במיוחד, אבל לפחות מצליח לספק כמה סיבות לצחוק.

אך בדיוק כמו בפרק לא מוצלח במיוחד של "ארץ נהדרת", גם אם משהו הצחיק אתכם בפעם הראשונה - סנדלר כבר ידאג לבצע בצופה וידוא הריגה, ויחזור על אותו השטיק עוד כמה עשרות פעמים עד שגם אחרון מעריציו לא יוכל לעשות דבר מלבד לחייך בבושה ולייחל לסיומה של הסאגה המביכה.