לפני כמה חודשים פיקסאר, אולפן האנימציה שהיה חלוץ האנימציה הממוחשבת ושהוכיח כי אנימציה מרהיבה לא חייבת לבוא על חשבון תוכן בוגר וחכם, הכו מבחינתי את תחתית החבית עם 'מכוניות 3'. אף אחד, אבל באמת אף אחד, לא ביקש המשכון נוסף לסדרת 'מכוניות' וזה ניכר בסרט עצמו שהיה זוועה מכול בחינה מלבד האנימציה שלו. רגע לפני שפיקסאר יוציאו עוד המשכון, הפעם ככול הנראה ראוי ('משפחת סופר על 2' בקיץ הקרוב) הם הוציאו סרט מקורי והתוצאה פשוט מלבבת.
למרבה ההפתעה קוקו הוא לא שמו של הגיבור הראשי בסרט אלא של הסבתא רבא שמופיעה בערך לארבע סצנות. הגיבור הראשי הוא בכלל ילד מקסיקני בשם מיגל שחולם להיות מוזיקאי אך משפחתו אוסרת עליו בגלל סיבות משפחתיות מצערות. עקב השתלשלות אירועים בערב יום המתים המקסיקני הוא מגיע אל עולם המתים והוא צריך לצאת משם לפני עלות השחר.
העלילה של 'קוקו' (ברצינות, מי קורא לסרט ילדים על שם דמות של סבתא רבא שמופיעה לארבע סצנות?) היא לא שיא המקוריות וכול מי שראה כמה סרטים של פיקסאר יזהה כבר את הטרופים העלילתיים ואיך היא תיגמר. אבל מה, מסתבר שלאנשי המנורה המקפצת יש עוד כמה אסים בשרוול היצירתי שלהם. למרות שהעלילה מאוד צפויה היא הצליחה לסחוף ולרתק אותי לחלוטין. אני אפילו אודה שכול המערכה השלישית בכיתי כמו ילד.
בנוסף, האנימציה מרהיבה מאוד, מלאה פרטים ועשירה בעיצובים מופלאים. עיר המתים, מלבד בסרט האנימציה המשובח והלא מוערך מספיק 'ספר החיים', מעולם לא נראתה כה חיה. גם הדמויות נראות ידידותיות מאוד, הפיתוח שלהם מספק והן מרגישות כמו דמויות אמתיות ולא כמו בשר תותחים להעביר אתו את העלילה.
צילום: eggry
'קוקו' הוא לא מהטופ שבטופ של סרטי פיקסאר אבל הוא כן במקום טוב מאוד באמצע, שזה אומר 'סרט אדיר'. 'קוקו' הוא סרט אנימציה מרתק, מרהיב, מצחיק, כיפי מאוד, מרגש וכזה שלרגע לא מזלזל בצופים שלו. למרבה הצער הגרסה האנגלית ירדה כבר מהמסכים אז אם לא מפריע לכם לראות בדיבוב לעברית יש לכם אפשרות טובה במיוחד לזמן איכות עם הילדים/האחים הקטנים שלכם. הכבוד האבוד של פיקסאר השתקם מבחינתי.
