ביקורת סרט: "הפרעה בקצב הלב" - רגיש וביקורתי
אולג הוא פרמדיק מסור שנלחם בתכתיבי המערכת הרפואית האטומה. אף שבכל יום הוא מתמודד עם מצבי לחץ, כשאשתו מודיעה שברצונה להתגרש, נותר לו רק להביט מהצד על חייו הקורסים. "הפרעה בקצב הלב" חושף סיפורים אנושיים על בדידות, עצב וייאוש, יחד עם ביקורת חברתית על רוסיה של היום
הסרט הרוסי "הפרעה בקצב הלב" ("Arrhythmia") משלב דרמה שעניינה משבר בחיי הנישואין ומעקב אחר שגרת עבודתם של צמד פרמדיקים נוסח "לגעת במוות" של מרטין סקורסזה. התוצאה היא סרט שישנן בו נגיעות קומיות, והוא מתאר סיטואציה שתהיה ודאי מוכרת לאנשי רפואה רבים: ההשפעה שיש לעבודה בעלת אינטנסיביות פיזית ורגשית על הזוגיות, בעיקר כאשר מדובר בצמד שעובד באותו תחום.
גיבור סרטו של בוריס חלבניקוב הוא אולג (אלכסנדר יאטסנקו), פרמדיק מסור לעבודתו המסרב להיענות לכללים החדשים המגדירים פרק זמן קצוב לטיפול בכל קריאה. הלחץ בו הוא נתון גורם לו להשתכר על בסיס קבוע, וכאשר הוא שותה יתר-על-המידה במסיבת יום הולדתו של אביה של אשתו, קטיה (אירינה גורבצ'בה), רופאה מתמחה – היא שולחת לו הודעת טקסט שבה מודיעה לו על רצונה להתגרש.
אולג אינו אדם רע. הוא נעתר אפילו לנדנודיה של חולה מדומה, ומציע לה כדור פלסטיק "מהפכני" שיפתור את מיחושי הלב שלה. ואמנם, חלק ניכר מהסרט מוקדש למעקב אחר עבודתם של הפרמדיקים, והוא מצליח לסחוף דווקא משום שאנו צופים בעבודתם היומיומית, שותפים למתח ולתסכול ולדרמות הפרוצדורליות מול מנגנון ביורוקרטי שאינו רואה לנגד עיניו את המקרים הפרטיים עצמם, ושאולג מורד בו (במקרה אחד, סירובו לקבל על עצמו את הכללים החדשים אכן מביא לטרגדיה).
שלא כמו ב"לגעת במוות" (1999), האודיסיאה של צוות האמבולנס אינה קשורה כאן במירוק מצפוני וגאולה אישית-נוצרית. אם כבר, יש משהו בסרט שמזכיר את הקולנוע הרומני הריאליסטי, במעקב המדוקדק שלו אחר ההתרחשויות, וכן – גם במתח שבין הפרט והממסד. תחשבו על "מותו של מר לזרסקו" פוגש את "שם תואר: משטרה". אלא שבניגוד לשני אלה, סרטו של חלבניקוב איננו עוסק בסוגיות מוסריות או מטאפיזיות. הוא מתאר אדם פשוט שההתמודדות הקבועה עם מצבי לחץ מביאה לקריסה של חייו הפרטיים, ומעורבותו האישית בטרגדיות שסובבות אותו אינה מניחה לו גם אחרי ש"המקרה" הסתיים. אגב כך, סצינה נוגעת ללב במיוחד מוצאת אותו בבית החולים לצד אימה של ילדה שהוא ביצע בה פעולת החייאה מסוכנת, והיא נאבקת עתה על חייה.
"הפרעה בקצב הלב" תוכנן למעשה כקומדיה, אך התחקיר אודות תנאי עבודתם של צוותים רפואיים ברוסיה הביא בעקבותיו שינוי דרסטי בטון. עדיין, קשה שלא לזהות בסיטואציה שבה אולג נתבע לעבור לישון במטבח (סיכוייו למצוא דירה משלו נדמים קלושים) שעה שקטיה נותרת בחדר השינה שלהם – בסיס לקומדיה רומנטית-הוליוודית. אולג, בעל פני הכלבלב המבוישות, משתכר בלילות בחברת הקולגות שלו, ומקווה שקטיה תעניק לזוגיות שלהם הזדמנות נוספת.
עלילת הסרט מתרחשת בעיר בלתי מזוהה, שמאופיינת בעיקר בפקקי תנועה כבדים אשר מקשים על תנועת האמבולנס בדרכו למוקדי הקריאה (ניידת טיפול נמרץ שמוזעקת לאתר תאונה נתקעת אף היא בפקק, מה שמחייב את אולג לנקוט בפעולה לא שגרתית על מנת להציל חיי ילדה) – ונדמה שהפקקים הללו מבחינת חלבניקוב מייצגים את רוסיה של היום, על הביורוקרטיה, האטימות הפקידותית והכסת"ח שבה.
דמותה של קטיה, לעומת זאת, נותרת שולית יחסית בסיפור. איננו יודעים, למשל, עד כמה תובענית עבודתה שלה כרופאה זוטרה. מה שיפה בסרט הוא הסימפטיה שעולה ממנו כלפי גיבוריו, הרצון שלנו לראות אותם, על אף הפגמים, שבים לחיות ביחד, וההבנה שסיפורם מייצג את קורותיהם של זוגות צעירים רבים ברוסיה של היום.
כאמור, "הפרעה בקצב הלב" היה במקור קומדיה שנהפכה לדרמה חברתית. מפגשיהם של הפרמדיקים עם דמויות עירוניות המתגוררות בבתי שיכון ישנים
חושפים סיפורים אנושיים של בדידות, עצב, ותנועה בין ייאוש לתקווה – כל אחד מהם נוגע ללב בדרכו. זה אינו סרט גדול או חשוב במיוחד, אבל ישנן בו כנות והבנה רגשית שהופכות אותו לאחד הסרטים הטובים שמוקרנים כרגע בארץ.
