במבט ראשון, "חצי נלסון" הוא סרט משעמם ועומד במקום, שמרביתו נערכת בכיתת ההיסטוריה או בביתו של המורה להיסטוריה כאשר הוא מתמסטל; ולא יעזור שהשחקן הראשי הוא ריאן גוסלינג. אבל עצם העובדה שגוסלינג משחק שם צריכה לרמוז שמשהו מחכה לנו מעבר לפינה, והסוף המהמם של הסרט הופך את כל החויה למשתלמת.
"חצי נלסון" הוא סרטו החמישי של הבמאי ריאן פלק. סרטיו הקודמים לא זכו להצלחה מדהימה. "נלסון" הוקרן במשך ארבעה וקצת חודשים, וגרף כ-2.6 מיליון דולרים. בארץ נשלח הסרט ישירות ל-DVD.
דן דון (ריאן גוסלינג) הוא מורה להיסטוריה ומאמן בנבחרת הכדורסל של חטיבת הביניים המקומית. דן מושפע ביותר משיויון זכויות האדם והתנועות השחורות בארה"ב לשיפור מעמדם של השחורים באמריקה. עיקר הדיון בכיתה שלו הוא על ההיסטוריה כניגודים, כיצד לכל דבר יש את הקוטב הנגדי שלו. את הסתירה שלו. שיטות הלימוד של דן הן מיוחדות וקצת מוזרות עבור ילדים בחטיבה, אך הוא מוצא דרכים יעילות להעביר את המסר שלו לתלמידיו.
באחד הלילות אחרי משחק הנבחרת הצעירה, דן נכנס למלתחות כדי להתמסטל. אחת התלמידות, דריי (שאריקה אפס), מוצאת אותו במצב גמור. דן מנסה להרים את עצמו על הרגלים אך נאלץ להיעזר בדריי עד שיחזור לחושיו.
דן מקפיץ את דריי לביתה, והשניים מתחילים לפתח מערכת יחסים מעניינת מכאן. דן מנסה להיות הבוגר האחראי ולהרחיק את דריי מצרות, אך מסתבר שהוא המגנט שלה לבעיות.
ריאן גוסלינג כהרגלו נותן הופעות מדהימות. תשוקתו של דן לזכויות האזרח ולמיעוטים בארה"ב, משתקפת בצורה מהפנטת בדמותו של גוסלינג ומתעצמת ביותר דרך חיתוך הדיבור המיוחד של גוסלינג. סגנון הדיבור המרשים והמענין של גוסלינג גם משפיע מאד על ניסיונו של דן להציל את דריי ממתווה החיים שלדעתו היא הולכת בו.
אפס מהממת בתור דריי, הילדה הקשוחה שנאלצת להסתדר בלי אבא בסביבה, ועם אמא שעובדת מסביב לשעון בתור פראמדיקית. במקום, דריי נאלצת לבחור בין שני עולמות, שקשה להבחין מיהו התקין. מצד אחד נמצא דן, המורה שלה שגם כדרך אגב מכור לסמים. ומצד שני נמצא הגנגסטר השכונתי, פרנקי (אנתוני מאקי), שמרגיש מחויבות לדריי בזכות אחיה הגדול.
"חצי נלסון" היה מועמד לפרס השופטים בפסטיבל סאנדאנס, וריאן גוסלינג מועמד לאוסקר על תפקידו בתור המורה דן.