כמה מהסצנות היפות ביותר ב"אהבה חסרה" – המועמד מטעם רוסיה לאוסקר הסרט הזר – הן ללא מילים. בכל זאת, סרט רוסי. למשל רגע אחד מצמרר, שמתרחש בלילה בחדר מדרגות חשוך, שבו מתנדבים מחפשים ילד שנעלם בלי להותיר עקבות. הם עוברים מקומה לקומה, רק הפנסים שלהם מאירים את החשכה, ובחוץ שלג, וקור, ורוח. אין נחמה, רק תחושה של בדידות בעולם. כן, זה בהחלט סרט רוסי.

יותר משהסרט החדש של גדול במאי רוסיה העכשווית אנדריי זוויאגינצב ("לוויתן", "השיבה" ועוד סרטים שהפכו ללהיטים מפתיעים בארץ) מספר סיפור, הוא משרה אווירה ובעיקר מודד את הדופק של אומה במצב רוח קודר תמידית. הסיפור פה דווקא פשוט ונוגע להפליא: זוג הורים צעירים על סף גירושים (מריאנה ספיבק ואלכסיי רוז'ין) מגלים יום אחד שבנם הצעיר נעלם. תחילה הם בטוחים שהילד פשוט ברח מהבית בזמן מצוקה, אך ככל שעובר הזמן הם חוששים מהנורא מכל.

קשה לחשוב על הורים שלא יזדהו מול התסריט הנורא המתאר את ההתמודדות ההדרגתית עם היעלמות ילד, עם תחושת חוסר האונים. אבל כמו בסרטיו הקודמים, זוויאגינצב לא נותן לעצמו לקרוס לתוך קיטש, ומעדיף במקום זאת לתת לסיפור שלו ממדים של טרגדיה תנ"כית. ההורים החילונים עומדים לפתע יום אחד מול עונש משמיים, שמתרחש דווקא בעולמם — עולם ללא אלוהים — וצריכים להכריע כיצד להתמודד איתו. בתחילת הסרט זוויאגינצב גם מתאר במיומנות את עולמם של ההורים כמרוכזים בעצמם. בעיקר את האם המוצגת כחיית אינסטגרם שמעוניינת יותר לצלם את המנות שהיא אוכלת במסעדת יוקרה עם המאהב החדש שלה מאשר לדאוג לילד שלה. מודה שאלה המקומות היחידים שבהם זוויאגינצב נראה לי מטיפני וברור מדי.

אבל בשאר הזמן "אהבה חסרה" הוא פרויקט קולנועי חזק ומטלטל. גם אם מדובר בסרט נוקב וקשה לצפייה, הוא בהחלט מומלץ.

ציון: 4 כוכבים