"צומת מילר": אבד לה העוקץ

אחרי עונה ראשונה מוצלחת, שנה וחצי אחרי ליתר דיוק, אדיר מילר חוזר לעונה השנייה של "צומת מילר" בקשת (הערב, ג', 21:00). על פניו זה נראה כמו המשך של אותו הפורמט, אבל הצפייה מבהירה שהפרק הראשון רחוק מלעמוד בסטנדרטים של העונה הקודמת.  

זה מתחיל בהיעלמותה של אדוה בולה, מי שגילמה את אשתו של מילר בעונה הראשונה והביאה משחק קומי מוצלח מאוד שנתן למילר קונטרה. היא הוחלפה בדקלה הדר שאין לי ספק שהיא אדם נפלא ויכול להיות שהיא גם קומיקאית נהדרת, אבל לעולם לא נדע את זה כי במסגרת התפקיד שלה כאישתו הנוכחית של מילר היא לא מקבלת אף הזדמנות להפגין יכולת קומית, אם זה בטקסטים או בסיטואציות קומיות. לפעמים זה נדמה שהדר משחקת בסוג של דרמה בעוד שמילר משחק בקומדיה, בזמן ששניהם נמצאים על אותו הסט ובאותה הסצנה.

"צומת מילר" נבדלה מ"רמזור" בשאיפה שלה להביא למסך אבחנות קומיות שקשורות לחיים של מילר כקומיקאי ואיש משפחה. גם אם לא מדובר בסדרה אוטוביוגרפית שמשעתקת את החיים שלו אחד לאחד, היא לפחות נמסרה לצופים כמבוססת על התובנות האישיות שלו. סצנת הפתיחה של הפרק דווקא נראתה כמו הבטחה – מעין קריצת הזדהות להורים שבאמת שואפים להתעניין בחיים של הילדים שלהם, אבל מה לעשות שהחיים שלהם רוב הזמן משעממים מעיניו של אדם מבוגר?

(צילום: מאיה באומל בירגר)

אולם כמעט כל קווי העלילה שמגיעים אחריה מתקשים להעפיל אל הרף שהעמיד מילר עצמו בעונה הקודמת. יותר מידי אירועים מתרחשים רק כדי לאלץ קו עלילה (ומה לעשות, גם בקומדיה היגיון עלילתי הוא הכרחי). הדיאלוג בין מילר לאשתו בכל מה שקשור להצבת גבולות ואי ההבנה לגבי מילת הקוד נצפה ממרחקים והפאנצ'ים הפכו רופסים. גם גל זייד שעשה פלאים בתור הסוכן של מילר בעונה הקודמת שורבב לעלילה עצמאית שאין לה שום קשר לתפקיד שלו בסדרה ופוספס לחלוטין.

נדמה שמילר זנח את הרצון שלו לספק זווית אמביוולנטית על עצמו ונסוג לדמות המוכרת גם מ"רמזור", שמאופיינת בתכונות מסוימות שחוזרות על עצמן ולא מעזה לחרוג מהן. לא שיש בזה משהו רע, אלא שדמות כזאת חייבת להיות מגובה בכתיבה נהדרת שתספק את הפן המבדר. ולפי הפרק הראשון, "צומת מילר" צריכה להשקיע אקסטרה מאמץ כדי להחזיר לעצמה את העוקץ ולהתעלות על המובן מאליו.