"להתראות שם למעלה".
"להתראות שם למעלה" הוא סרט אגדה מרגש שלוקח את הצופים שלו למסע בן שעתיים, שהוא גם דרמטי, גם קומי, ומאוד יפה ויזואלית. למרות הנושאים בהם עוסק הסרט, מתוקף היותו אגדה הוא רחוק מלשמור על ראליזם, ומבקש מהצופה להתלוות אליו לעולם הייחודי אותו הוא יוצר בצורה מדויקת כל כך.
את הסרט הצרפתי כתב וביים אלבר דופונטל. דופונטל מוכר יותר כשחקן (למרות שביים כמה סרטים בעבר), וגם כאן הוא משחק בתפקיד הראשי. את כל אחד מתפקידיו בסרט הוא עושה על הצד הטוב ביותר, ועל שניים מהם (בימוי ותסריט מעובד), אף זכה בפרס הסזאר לאחרונה. הסרט מבוסס על ספר מצליח באותו השם, שיצא בשנת 2013 ונכתב על ידי פייר למטר. ספר זה זכה בפרס גונקור היוקרתי (הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בצרפת), כך שמדובר מראש בסרט שהציפיות לגביו היו גבוהות.
הסרט עוקב אחר אלבר מילארד, רואה חשבון וחברו לשוחות בזמן מלחמת העולם הראשונה, אמן מחונן בשם אדואר פריקור. הסיפור מתחיל ביום בו מסתיימת הלחימה בין הצרפתים לגרמנים. לצערם של כל חיילי השוחה, למרות ההודעה שהגיעה על סיום התוקפנות (בשוט הפותח הכל כך יפה של הסרט), המפקד האכזרי שלהם מתעלם מההודעה ומחליט לתקוף בפעם האחרונה באופן חסר כל הגיון, שגובה חיי אדם רבים. אלבר כמעט נהרג, אך אדואר מציל אותו. ההצלה הזו עולה לאדואר בפציעה קשה מאוד, כשצווארו ולסתו נקרעים מפניו.
"להתראות שם למעלה".
מנקודת מוצא זו, הסרט מלווה את שתי הדמויות במשך כשנתיים, בהן אלבר מגלה כי בפאריז אף אחד לא מחכה לחייל שחזר מהמלחמה. לעומת זאת, המפקדים והאנשים שהתעשרו מהמלחמה, ממשיכים לנהל את העולם. בעוד אלבר מטפל באדואר שהציל אותו, הקצין המרושע שלהם, פרדל, הופך איש עשיר מאוד. לאדואר יש רעיון משלו להתעשרות. כשבריאותו ומצב רוחו משתפרים, הוא מכין לעצמו שלל מסיכות מרהיבות שמאפשרות לו להסתובב ברחבי פאריס, והוא מגבש תכנית שתהפוך אותו, את אלבר ואת היתומה שגרה לידם, לעשירים מאוד.
התסריט פשוט למדי, וכך גם הדמויות. יש אולי שיגידו שהן פשוטות מדי, אבל זה היופי של הסרט. באגדה הזו אין מקום לגוונים. יש שחור ולבן, טובים ורעים. נכון, הדמויות סטריאוטיפיות, אבל זה עוזר לך להרגיש שאתה מכיר אותן טוב מאוד. מבנה האגדה מאפשר לפשטות להתקבל בקלות, כמו גם לשימוש הגדול שעושה התסריט במקריות, שלמעשה מניעה את העלילה קדימה.
"להתראות שם למעלה".
אחת הסיבות שזה עובד כל כך יפה, הם השחקנים הנהדרים. אלבר, אותו כאמור משחק דופונטל, מצליח להעביר את חוסר האונים של האדם הפשוט לאחר המלחמה. הוא לא מבריק, הוא לא יפה, אבל יש בו פשטות כובשת. עם דמותו של אדואר החיבור היה אמור להיות קשה אף יותר, שכן רוב הסרט פניו נראות מבעד למסיכות. למרות זאת מצליח השחקן נהול פרז ביסקיאר להביע בעזרת עיניו רגש כה רב, שאי אפשר שלא לחוש את כאבו בהתחלה, ולהידבק בהתלהבות הסוחפת שלו מתכניתו בהמשך. גם שחקני המשנה הם נהדרים, במיוחד יש לציין את לורן לאפיט בתפקיד הקצין המרושע פרדל.
מלבד הפרסים על הבימוי והתסריט, זכה הסרט גם בפרסי סזאר על הצילום, העיצוב האומנותי והתלבושות. כל אחד מחלקי הסרט האלה הם נפלאים וראויים לשבח, והשחזור כולו מרהיב.
למרות שההתרחשות הראשונית היא בזמן קרב במלחמת העולם הראשונה, ולמרות הפציעה האיומה של אדואר, יש משהו נקי מאוד באסטתיקה של הסרט. אין זה אומר שלא תראו דם, אבל באגדה הזו, גם אם היא אפלה, יש משהו מאוד קלאסי בגישה ובעשייה. הסרט משתמש בהרבה שוטים ארוכים וגם קצבו של הסרט אינו תזזיתי, אלא מספר את הסיפור בקצב נינוח למדי.
בסופו של דבר, טבעו האגדתי של הסרט מאפשר לראות אותו כסרט שמציג את הטיפול העצמי שעובר אלבר, לאחר אותה הפצצה בה כמעט מת במלחמה. מבלי לגלות יותר מדי על הסרט, אפשר לומר כי אדואר הוא הכלי דרכו מתבצע השיקום של אלבר. בסופו של אותו תהליך שיקומי, אדואר, שסיים את תפקידו, ימשיך הלאה וישאיר את אלבר עם עתיד טוב יותר מזה שחזר אליו, ומה אנחנו כבר מבקשים מאגדה, אם לא סוף טוב בו הגיבורים חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
דירוג: 
להתראות שם למעלה (צרפת, קנדה, 2017)
בימוי: אלבר דופונטל | תסריט: אלבר דופונטל, פייר למטרה | משחק: נהול פרז ביסקיאר, אלבר דופונטל, לורן לפיט, ניילס ארסטרופ
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-22.03.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
סרט מופלא !!!!!!!!! יחיד ומיוחד!! אל תחמיצו