"להתראות שם למעלה" – ביקורת #2

"להתראות שם למעלה".

"להתראות שם למעלה".

בעיות מהותיות של קצב בסרט הצרפתי "להתראות שם למעלה" פוגמות במה שהיה יכול להיות סרט ממש טוב. בצרפת היה הסרט הצרפתי ה-6 הכי מצליח של 2017 ומועמד ל-13 פרסי סזאר, כולל לסרט הטוב ביותר, וזכה ב-5 מהם: על בימוי, תסריט מעובד, צילום, עיצוב אמנותי ותלבושות; שלושת האחרונים בצדק רב.

אלבר דופונטל כתב את התסריט (על פי הספר של פייר למטרה שיצא לאור בעברית בקרוב), ביים ומככב בתפקיד הראשי. הוא מגלם את אלבר מילאר, חייל מבוגר במלחמת העולם ה-1 שמתחבר לאדואר פריקור, חייל צעיר עם כישרון ציור (נאיואל פרז ביסקאיאר, שמככב גם ב-"120 פעימות בדקה" שיוקרן בקרוב בארץ). אחרי המלחמה השניים עדיין בקשר ומתגוררים בפריז. לא אספר יותר על העלילה כדי לא לקלקל את הצפייה. ואל דאגה, סצנת הפלאשבק החשובה אינה ארוכה מאוד ולא חוזרים לסגנון שלה בהמשך.

יש הרבה דברים יפים מאוד בסרט. מעבר לשחזור התקופתי המשגע (כמה אנשים יש ברחובות!) ולתלבושות המתאימות, יש רעיונות יצירתיים ויפים (השימוש במסכות, לדוגמה) ורגעים אנושיים נוגעים ללב. ההתחלה מעולה וכולם משחקים טוב, כולל נילס ארסטרופ, שלא לוקח תפקידים שבהם עליו לחייך הרבה ("נביא", "המפתח של שרה"), מגלם את אביו של אדואר; ולורן לאפיט ("היא" עם איזבל הופר) כנבל של הסיפור.

הכול מסופר לנו דרך סיפור מסגרת כשאלבר מילאר במרוקו, לכן הקריינות הגיונית אך עדיין יש ממנה יותר מדי, בעיקר כשהיא מתארת את מה שרואים. לעומת המצלמה שלא מפסיקה לזוז, לפעמים הסרט דורך במקום. יש, למשל, קטע שבו אנשים נוקשים במקל ההליכה שלהם על דלפק עץ בבנק, שטרות כסף מחליפים ידיים, תלוש בנק מוגש לחתימתם. אחרי פעמיים השיטה ברורה אבל זה ממשיך ונמתח וקורה שוב ושוב. זה לא גוזל הרבה זמן אבל זו רק דוגמה מייצגת של בעיות במינון שחוזרות ויחד הופכות את הצפייה למתישה. כמו כן, בספר יודעים לפעמים מה יקרה והעניין נובע מאיך זה יקרה ומהכתיבה. מרגע שמבינים לאן הולכת עלילת "להתראות שם למעלה" (לוקח לה זמן, וזה לא בהכרח לרעה) רוב ההתפתחויות צפויות מאוד וצריך לחכות עד שזה יצא לפועל.

דירוג: ★★½☆☆

להתראות שם למעלה (צרפת, קנדה, 2017)
בימוי: אלבר דופונטל | תסריט: אלבר דופונטל, פייר למטרה | משחק: נהול פרז ביסקיאר, אלבר דופונטל, לורן לפיט, ניילס ארסטרופ
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-22.03.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?