"המגשר" – ביקורת

"המגשר". דין נוריס, ג'ון האם, רוזמונד פייק.

"המגשר". דין נוריס, ג'ון האם, רוזמונד פייק.

"המגשר" (או "ביירות", בשמו המקורי של הסרט) הוא דרמת מתח עם מעט קטעי פעולה שנותנת לצופה בדיוק מה שהוא הגיע אליו, לא פחות, אבל גם לא יותר. הסרט אפלולי ושומר על קצב קבוע במהלכו. העלילה יחסית צפויה, עם רגעי מתח ספורים, ואפקטיבית. למרות שמרגיש כמו סרט שכבר נעשה בעבר בשונות קלה, הוא קולע למטרה שלמה הוא נוצר – הצגה של מציאות מורכבת בצורה שטחית ונוחה לעיכול שמספקת לצופה אסקפיזם זמני תוך העברת תוכן היסטורי שמשקף את המציאות העכשווית.

במאי הסרט, בראד אנדרסון, לא זר לסרטי מתח ופעולה. הוא ביים את "הקריאה" בכיכובה של האלי בארי בשנת 2013 ופרקים בסדרות מהז'אנר ("פרינג'", "לנצח", "האמיצים" ועוד), וגם הפעם הוא מבצע עבודה טובה, אם כי נטולת סיכונים. אין שום דבר מיוחד או חדשני בבימוי, ולסרט זה הוא הולם וטוב. התסריט נכתב על ידי טוני גילרוי, שכתב ארבעה מתוך חמשת סרטי "ג'ייסון בורן" וסרטים נוספים בסגנון מתח/פעולה על רקע ממשלתי ("סימן חיים", "שם המשחק"), כך שתת הז'אנר של סרט זה הוא בדיוק המומחיות שלו. לכן זו לא ממש הפתעה שהשילוב של הבימוי והתסריט יצרו סרט שמצליח לעניין, גם אם הוא לא מרשים במיוחד.

הטראומה שחווה מייסון סקילס (ג'ון האם, "מד מן") בתחילת שנות השבעים בביירות, עיר מגוריו, מרחיקה אותו חזרה לארץ מולדתו, ארצות הברית, בה נותר איש שבור שמתפקד בקושי רב. כעשור לאחר מכן נקרא סקילס לשוב לביירות למשימה לא ברורה שמצריכה את כישוריו כמגשר. מלבד הכוחות שהצטרך למצוא בתוך עצמו על מנת לשוב בחזרה ללבנון, הוא נתקל בגילויים מטלטלים על העבר שהשאיר מאחוריו ונחשף לביירות החדשה שהייתה דומה, אך, למעשה, מאוד שונה מזו שעזב. הנפיצות הפוליטית של לבנון בכלל ושל ביירות בפרט הקשתה על ההתנהלות שם.

עבור המשימה המיוחדת בביירות הוא הצטוות לסנדי קראודר העובדת בסניף ה-CIA המקומי (רוזמונד פייק, "נעלמת"), שתפקידה המרכזי היה לשמור את סקילס בתלם מספיק זמן בשביל להוציא ממנו את התוצאות המיוחלות. מנהלי סניף ה-CIA הם אלו שהזיזו את חיילי המשחק כדי לנצח ולסחוט את הסיטואציה לטובתם. גם ישראל נזרקה לתערובת ונציגה רוני ניב (אלון אבוטבול) ניסה לשחק בקלפים שבידו בשביל להרוויח. המזרח התיכון כולו נראה כמו אזור מלחמה אחד גדול ובאמצע כל זה סקילס השבור והמצולק נפשית ניסה להחזיק מעמד כדי שיוכל לחזור הביתה.

ג'ון האם משחק טוב ובאופן אמין בתפקיד הראשי, הוא מצליח להחזיק את הסרט ולהוביל אותו. המשחק לא יוצא דופן. יכול היה להחליף אותו כמעט כל שחקן מוצלח בשנות ה-40 לחייו. רוזמונד פייק מפגינה משחק מאופק ונהדר (כרגיל). זהו סרטה השני לאחרונה הקשור לישראל ("שבעה ימים באנטבה"). אלון אבוטבול מקבל זמן מסך מועט שלא מותיר רושם רב, ואם לא הייתי ישראלי, כנראה שאפילו לא הייתי שם לב אליו.

"המגשר". ג'ון האם.

"המגשר". ג'ון האם.

התסריט אמין וטוב, אבל לא מצוין. העלילה נטולת טוויסטים, למרות שניכר שהיה ניסיון להפתיע את הצופים. התנשאות מסוימת של האמריקאים מבצבצת מאופן הטיפול בנושא יחסי המדינות המזרח תיכוניות. העיצוב התקופתי מצוין. אפשר היה לקלוט את המעבר בין השנים רק מהעיצוב (ללא כתובית השנה). תשומת הלב לפרטים לא פסחה גם על העיצוב של ישראל. עיצוב הוליוודי שמשווה מראה ישראלי אותנטי הוא נדיר, שרק הוסיף לכך הצגת חייל ישראלי שגרר רגליו בהליכתו (בהבדל מובהק מאופן ההצגה של חייל אמריקאי).

למצפים לסרט בסגנון "ג'ייסון בורן" נכונה אכזבה. מי שישכילו להגיע לסרט עם ציפיות נמוכות (או יותר טוב, בלי ציפיות בכלל), יוכלו להנות מסרט שמציג עלילה ברורה ולא מורכבת, עם משחק טוב ולצאת בלי יותר מדי משקעים.

המגשר (ארה"ב, 2018)
בימוי: בראד אנדרסון | תסריט: טוני גילרוי | משחק: ג'ון האם, רוזמונד פייק, שיאה וויגהם, דין נוריס, מארק פלגרינו, דאגלאס הודג', ליילה בקטי, ג'וני קוין, לארי פיין | מוסיקה מקורית: ג'ון דבני
הפצה: פורום פילם, החל מה-12.04.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?