משפחה מנהלת בית מרחץ אי שם ביפן ואז אבי המשפחה נעלם, אשתו מגדלת את ביתם ומגלה כי בשל מחלה ללא מרפא זמנה אוזל והיא מחליטה לסיים כמה משימות אחרונות לפני שתיפרד מהעולם הזה. זוהי התמצית היבשה של סרטו המר מתוק של ריוטה נקאטו שעסק בנושאי חיים ומוות, שמחה ועצב גם בסרטו הקודם, "לתפוס את אבא".המשפחה היפנית הנעה בין מסורתיות, (האב מפרנס, האם דואגת לגידול הילדים), לבין מודרניות משמשת נושא מרכזי בקולנוע היפני שאחרי מלחמת העולם השנייה כשאומה גאה ירדה על ברכיה ונכנעה ונאלצה לחשב מסלול מחדש לגבי עתידה.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
ריוטה נקאטו מביא בפני הצופה סיפור שרב הנסתר בו על הגלוי כאשר אט, אט, רבדים שונים נחשפים בפני הגיבורה שלו כשהיא נחושה לסיים את משימותיה בעולם הזה. הבעל המבולבל חוזר, הבת הסובלת מבריונות בבית הספר, ילדה נוספת מתגלה, אישה אילמת מצטרפת לקלחת וגם אימה של הגיבורה תזכה לסצנה עצובה משלה. אפילו נער צעיר יופיע ויפזר חיוכים של תקווה.תקווה ואמונה ואופטימיות אין קץ הם הדבר שמניע את הגיבורה של הסיפור שרק מנסה לדאוג ולסדר לכולם את חייהם. ריה מיאזווה משכנעת כפוטבה, אישה קטנה גדולה שנענית לכל אתגר ותמיד רואה את החיובי בכל דבר.
המוסיקה בסרט מנעימה את זמנו של הצופה והזכירה לי את זו ששולבה בסרטו הנפלא של טקאשי קיטאנו, "קיקוז'ירו". מוסיקה שמחה לעיתים שהופכת לנוגה. לעיתים הסרט גולש למחוזות השמאלץ והופך למסחטת דמעות מאולצת אבל בסיכומו של דבר זהו סרט אנושי מאד המשדר אמינות וכנות לכל אורכו ובעיקר אהבת האדם.בית המרחץ מסמל לדעתי את הליך הטהרה שעוברים גיבורי הסרט במהלכו, הליך שאותו הגיבורה מניעה ולכן גם שמו המעט מוזר של הסרט. אהבתה של פוטבה היא זו שמרתיחה את מימי האמבט והיא גם משנה חיים ו(כמעט) מזיזה את הר פוג'י הסרט אולי קצת ארוך מדי, אך מומלץ להיכבש בקסמו ולהמתין עד לסופו הרוחני שסוגר מעגלים ופותח חדשים.
סרט טוב מאד אבל לא פשוט לצפיה ולא מהסוג שיוצאים ממנו בהתרוממות רוח. מתאים לחובבי התרבות היפנית
שם:איילתגיל:6201/09/2018 23:01:22
9/10
סרט יפני מעולה,משוחק להפליא גם על ידי הילדים.סיפור משפחתי מאוד מורכב שהוא נורמה בחברה היפנית בה הגבר שולט ומכתיב.הבנות גדלות במסגרות נוקשות,תחת משמעת ואיפוק תוך לקיחת אחריות בגיל מאוד צעיר.מאוד נוגע ללב.