30 ביולי 2009 בשעה 13:30

ביקורת: למעלה

מתוך למעלה.

הסרט העשירי של פיקסר, סרט האנימציה הראשון אי פעם שפתח את פסטיבל הסרטים בקאן, אינו מהטובים ביותר שלהם. כמו כל סרטיהם, "למעלה – תלת מימד" נראה מדהים ועשוי כהלכה, אך מה שמתחיל כסרט דרמה מעולה לכל המשפחה נופל בהמשך למחוז ילדותי מדי. זהו עדיין סרט האנימציה הטוב ביותר של השנה עד כה (ומבין הטוענים לכתר אפשר למצוא גם את "מפלצות נגד חייזרים", "פוניו על הצוק ליד הים", "עידן הקרח 3").

"למעלה", סרט מסע, כמו רוב סרטי האנימציה, הוא סרט דרמה עם קטעים מצחיקים, שנראה יפהפה, הדמויות הראשיות שלו מקסימות וההתחלה סוחפת ומרגשת. וכמו שמקובל היום, הסרט מוקרן בגרסת תלת מימד, שמוסיף למראה הסרט. במקרה הזה לא משתמשים בטכנולוגיה לגימיקים אלא ליצירת עומק משגע וצבעוני. הזקן הנרגן והילד השמנמן, שבקלות היו יכולים לצאת מרגיזים ונודניקים, יוצרים צמד מוצלח. את קולו של הזקן מספק אד אסנר ("לו גרנט") הידוע בגילום תפקידים של אדם קצר רוח ונזפני.

מדובר בסרט השני הכי מצליח של פיקסר בארצות הברית (אחרי "מוצאים את נמו"), ובשלושת הימים הראשונים להקרנתו בארץ כבר צפו בו למעלה מ-40,000 צופים. ההקרנה בתלת מימד – בדיבוב לעברית או באנגלית ללא תרגום – מוסיפה ליופי של הסרט (ולמחיר הכרטיס), אך במקרה הזה אינה מוסיפה להנאה מהסרט. "וול-אי" היה סרט מצוין בשל הסיפור שלו ו"רטטוי" שעמם אותי – והצפיה בהם דרך המשקפים הלא-מתכווננים הלא-נוחים (במיוחד למרכיבי משקפי ראיה כמותי) לא היתה משנה את דעתי עליהם. לפני הסרט מוקרן סרט מצויר קצר, מנהג נהדר שהייתי שמח שיאמצו גם בסרטים לא מצוירים. הסרטון התלת-מימדי חביב, אך לא יותר – גם הוא מהפחות טובים של פיקסר.

אנחנו פוגשים את קרל פרידריקסון כשהוא ילד הצופה בהתלהבות במגלה עולם הרפתקן ביומן חדשות בבית קולנוע. באותו יום הוא מתאהב בילדה שעתידה להיות אשתו. ברצף קטעים ללא מילים עוברים חייהם המשותפים של בני הזוג חשוך הילדים. והנה קרל אלמן בן 78 בבית שרכש עם אשתו, מסרב להתפנות כשסביבו תנופת בנייה נרחבת. על דלתו דופק ראסל בן השמונה במדי צופים, והוא נחוש לעזור לזקן כדי לזכות בתג "עזרה לזקנים".

מתוך למעלה.

כשבית המשפט מחליט להעביר את קרל לבית אבות, מחליט קרל לברוח עם הבית שלו ולהגשים חלום ישן שלו ושל אשתו: להתגורר על מצוק לצד מפל מים בדרום אמריקה. באמצעות אלפי בלוני הליום מהממים הוא מעופף דרומה, כשבאופן לא מתוכנן ראסל הצעיר מצטרף אליו.

עד כאן הכול טוב, יפה, מצחיק, מעניין ומבטיח. ברור שהטסת בית על כל תכולתו מארצות הברית לדרום אמריקה באמצעות בלוני הליום אינה אפשרית, אולם הדבר מתקבל על הדעת כשכל שאר המתרחש ריאליסטי, נוגע ללב ועשוי בחוכמה. אך נדמה שלא ידעו מה לעשות עם העלילה מהרגע שמגיעים עם הבית למצוק הנחשק (מול הנקודה המבוקשת ליד מפל המים). עם הופעתם של ציפור ענקית באופן מוגזם וכלבים מדברים, העלילה מאבדת מהאמינות שלה, הסרט משנה כיוון והופך לצפוי, ילדותי ומאכזב.

חבל שלא התעכבו יותר במסע של קרל וראסל בבית המעופף. בהמשך יש התייחסות רופפת מדי ליחסיו של ראסל עם אביו, שהיו יכולים לפתח יותר. בג'ונגל של דרום אמריקה קרל וראסל נגררים להרפתקה מופרכת שמתנהלת באופן די תבניתי. הרעיון של הכלבים המדברים נהדר, ולא מתאים לסרט. עם זאת, קריאה של אחד הכלבים הצחיקה אותי כמו שלא צחקתי השנה בקולנוע. גם המוסיקה של מייקל ג'יאצ'ינו ("משפחת סופר-על", "מסע בין כוכבים" וגם הנעימה הקצרה והקולעת של הסדרה "אבודים") לא בשיאה.

האכזבה היחסית מ"למעלה" לא נובעת מהציפיה הגבוהה בעקבות סרטיהם הטובים של אולפני פיקסר, אלא מההתחלה הסוחפת והמבטיחה של הסרט. מדובר בסרט דרמה מהנה שמאבד גובה בחצי הדרך, כשהוא מכוון יותר מדי לילדים ולא מעז להמשיך בקו המיוחד והמקורי שלו.

דירוג: