yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 26.06.2018
    לבן בחלום שחור
    'פבלו' עם חאווייר ברדם ופנלופה קרוז לא באמת מחדש דבר על פבלו אסקובר
    בנימין טוביאס

    נדמה שמאז שב'הפמליה' השתעשעו לא מעט בחלום של ויני צ'ייס להרים סרט ביוגרפי עתיר תקציב על פבלו אסקובר, מפיקים ברחבי העולם לא מצליחים להשתחרר מהדמות. אחרי ש'נרקוס' מרחו לאורך שתי עונות את הסיפור של מלך הסמים הקולומביאני ועוד קינחו בשלל סרטי דוקו, וב'תוצרת אמריקה' טום קרוז גילם את המבריח שלו, הפעם מגיע סרט ספרדי באנגלית שמבוסס על רב־מכר שכתבה המאהבת שלו. המאהבת של אל צ'אפו הייתה שם קודם.

     

    הבעיה המרכזית ב'פבלו' ‑ הוא פשוט לא מספיק מחדש ביחס לכל הסרטים, הסדרות וערכי הוויקיפדיה שאתם יכולים לקרוא עליו. 'פבלו', במקור 'לאהוב את פבלו', מתהדר בכך שהוא מספק הצצה לחייו הרומנטיים של האיש והקוקאין. הפיקו אותו ומככבים בו הזוג המלכותי של הקולנוע הספרדי חאווייר ברדם ופנלופה קרוז. הוא כפבלו תחת איפור כבד והיא כעיתונאית ופילגש בשם וירחיניה ואלייו שהפכה בסוף לעדה נגדו.

     

    אלא שהקטעים הרומנטיים בסרט הם גם החלשים בו. לא ברור למה בכלל השניים ביחד, למעט תועלתנות סליזית בין ברון סמים בעל כרס לאישה יפה מהצד. קרוז אמורה להיות הגיבורה של הסרט, זו שמכניסה אותנו לעולמו של אסקובר מנקודת מבטה התמימה – אלא שרוב הסרט היא נשארת פלקט של פרחה מעושרת, שלא מתעניינת במה שעושה השוגר־דדי שלה. הקטעים המעניינים בחייו של פבלו קורים כשהיא לא נוכחת בכלל (ובכל זאת קרוז עדיין מספקת לכל אורכו קריינות מעצבנת).

     

    הסרט ממש לא טוטאל־לוס: דווקא הקטעים של ברדם לבד בתור אסקובר הרדוף משמשים בסיס לסרט מאפיה סביר פלוס, ותמיד כיף לראות מונטאז' מושקע של גנגסטרים מחוסלים בסיטונות סטייל 'החבר'ה הטובים'. אלא שכאמור, גם זה לא מחדש מספיק, לא ביחס לז'אנר ולא לגבי הדמות. את החומרים הטובים שתמצאו בסרט הזה מסניפים.

     


    פרסום ראשון: 26.06.18 , 19:30
    yed660100