ילד. לך תסביר לו את העולם הזה. לך תסביר לו שיש הבדל בין הדברים שאתה רוצה לעשות לבין הדברים שאתה צריך לעשות. לך תסביר לו שיש לפעמים אנשים שפועלים מתוך אינטרסים, ויש אנשים שבאמת הולכים אחרי הלב שלהם. ולך תסביר לו שלא תמיד אפשר לדעת את האמת.

לך תסביר לילד שאתה לא יכול לקנות לו את הנעלים. הוא רוצה לשחק כדורגל. הוא רוצה להיות הכי טוב. הוא אוהב לשחק כדורגל, ויש לו גם כשרון. והוא צריך את הנעליים הכי טובות. אבל אין מספיק כסף.

לך תסביר לילד מי אבא שלו. היה שחקן כדורגל במכבי נתניה. הביאו אותו מאפריקה. אבל התברר שהגיל המוצהר שלו (19) הוא לא הגיל האמיתי שלו (31?). אז הוא לא נשאר כאן. אבל משהו ממנו בכל זאת נשאר. סובניר אצל אשה אחת. ילד. והילד הזה לא ראה את אבא שלו מעולם. לא היה לו אבא מעולם. ועכשיו הוא פוגש את אבא שלו לראשונה. ילד. לך תסביר לו את העולם הזה. לך תענה לו על כל השאלות שיש לו על העולם הזה. אי אפשר. הוא ילד. הוא צריך ללמוד לבד. להתפתח לבד. להבין לבד.

"טוקלומטי", הסרט הדוקומנטרי המספר את הסיפור מאוד יוצא הדופן הזה, הוא, במיטב המסורת של דוד אופק, אחד מיוצריו, לא סרט שלוחץ. לא סרט שדורש במפגיע תשובות. לא לוחץ על הרגש. ודווקא בגלל זה הוא מרגש. האמא מלאת רגש מבלי לומר הרבה, מלאת אנרגיה וכריזמה, אבל גם כזאת שנותנת לאחרים את מקומם מתחת לשמש, והיא גם ממלאת את המסך בנוכחות שלה, וגם מקשיבה לאחרים. טוני טוקלומטי, האבא האבוד, נראה כמו מישהו אבוד במבוך החיים (או שהוא באמת אינטרסנט. עד סוף הסרט לא ממש ברור מי הוא ומה הוא). בני המשפחה (הסבתא והדוד) הם כמו דמויות משנה אוהבות שמוסיפות צבע – ובאמצע, בתווך, בתוך הסנדוויץ העשיר הזה –  הילד, הדמות היחידה שבאמת צריכה איזושהי אחיזה בעולם הזה – רק הוא נשאר בלי תשובות ממשיות. והסרט הזה יודע לעקוב בעדינות אחרי הדמויות, לשאול שאלות, מבלי באמת לתת תשובות. מעקב שקט, חם, ובטוח אחרי דמויות בעולם מבולבל ומבלבל.

סרט יפה ונבון, מרגש, ומרתק.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il