"אוטונומיות": מאה שערים פוגשת את "מראה שחורה", וזה מעולה
המיני-דרמה "אוטונומיות" מגוללת דיסטופיה של קהילה חרדית המסתגרת מישראל החילונית לאחר מלחמת אחים. בלי לבחור צד, יוצרי "שטיסל" מביאים סיפור אנושי נוגע ללב
כבר בהגדרה שלה כדיסטופיה אנחנו נרמזים על אופי החוויה שמביאה "אוטונומיות" – המיני-דרמה החדשה שעלתה השבוע ב-HOT (יום ה', HOT3). דיסטופיה מעצם הגדרתה מתארת הסתעפות של עתיד אפשרי שהידרדר לצורתו הגרועה ביותר. ב"אוטונומיות" זה יהיה קיום עתידי שבו מלחמת אחים בין חרדים לחילונים הביאה את החרדים להקים לעצמם מדינה בתוך מדינה בתחומי ירושלים, ולבדל את עצמם לחלוטין מישראל החילונית. דרך עיניים מסוימות הסיטואציה הזאת תיתפס קטסטרופלית. מצד שני בטח יש אנשים שהתרחיש הזה קוסם להם מאוד. תייגו צופה אחד מכל צד ואל תגידו להם מי זה מי.
בין שני היקומים האלה, החרדי והחילוני, נע ברוידא (אסי כהן) - חרדי בעל משפחה שעובד בחברה קדישא ואת הגיחות שלו לישראל החילונית הוא מנצל כדי להבריח פנימה אל האוטונומיה חפצים אסורים כמו קלטות פורנו, ספרי פילוסופיה או מדע ואפילו, רחמנא ליצלן, בשר חזיר. את כל אלה הוא טומן בארון בו מאופסן המת כדי להעלים אותם משומרי הפדרציה החרדית בכניסה. ברוידא הוא יהודי טוב שעושה לביתו, יש לו אשה וילדים, ומדי פעם הוא גם לא מתאפק וטועם מהבלי העולם החילוני. מצד שני יש איזו טראומה מדממת שרודפת אותו ומדי פעם חוזרת בהבזקי זיכרון.
פרטים קטנים ויומיומיים מעולם לא מוכר. "אוטונומיות"(צילום מסך)
ברוידא הוא סוכן כפול של שתי החברות, והוא היה יכול להמשיך ולתפקד ככזה אלמלא נכפתה עליו משימה קצת יותר אכזרית – לחטוף ילדה מהעולם החילוני אל החרדי. הילדה היא נכדתו של האדמו"ר, מנהיג הקהילה, והסיפור שלה הוא הציר העלילתי המצוין שעליו נשענים ששת הפרקים של "אוטונומיות". מדובר בילדה הביולוגית של בת הרב, שנלקחה ממנה לאחר שנולדה ואילו לאם נאמר שהיא מתה. היא הופכת לסלע מריבה שמאיים להלהיט את הסטטוס-קוו הקריר בין הציבור החרדי לחילוני ולהביא שוב לפיצוץ, בסצנות שמהדהדות באופן מפחיד את המציאות הנוכחית.
(צילום מסך)
קאסט שכולל את מיטב בנינו ובנותינו(צילום מסך)
כמו "מראה שחורה" למשל, "אוטונומיות" מושכת מאוד לצפייה בעיקר באופן שבו היא מתארת פרטים קטנים ויומיומיים מעולם לא מוכר. למרות שיטפון הסרטים והסדרות שהגיבורים שלהם חרדים, העולם הסיפורי הזה עדיין לא מוצה, בטח לא בגרסה הפנטסטית הזאת. סיפור העלילה, שאין בו מובהקות מוסרית שמסמנת צד אחד צודק ואחר טועה, נאמן לאופן שבו היוצרים של "אוטונומיות" (יהונתן אינדורסקי ואורי אלון, שניהם בוגרי ישיבות שגם יצרו את "שטיסל") מאפשרים לצופה שלהם להזדהות עם כל הצדדים בסיפור. בעיקר עם ברוידא, שהוא בעצם סוג של נוכל, מעין טוני סופרנו עם גזויינדלך שיש לו קווים אדומים אבל הם גמישים וניתנים לכיפוף, ואנחנו מחבבים אותו למרות המגרעות והחולשות שלו ואולי אפילו בגללן.
אי אפשר להמנע מההשוואה ל"שטיסל", למרות שהיא לא כל כך הוגנת. "שטיסל" היתה דרמה שהביאה לדרגת אמנות את העיסוק במיקרו האנושי. "אוטונומיות" נעה בין המיקרו למקרו. היא קצת פחות סלחנית כלפי הציבור החרדי כקהל וכלפי ההנהגה שלו, אבל סיפורי המיקרו אנושיים ונוגעים ללב. כיאה למוצר מושקע גויסו מיטב בנינו ובנותינו לקאסט - שולי רנד (שטרנד החרדים הזה בא לו בדיוק בזמן), אסי כהן, דאנה איבגי, טלי שרון, יעקב דניאל-זדה, דב נבון ועוד. יחד כל אלה מייצרים חווית צפייה מעוררת מחשבה שממשיכה ומשתרגת גם אחרי כותרות הסיום.
"אוטונומיות"
צילום מסך
מומלצים
