לפני 50 שנה זכה סרטו של אברהם הפנר "לאט יותר" בפרס הסרט הקצר הטוב בפסטיבל ונציה. הפנר, יוצר קולנוע חשוב ומוערך (שביים בין היתר את אחד מהסרטים הישראלים המעניינים בכל הזמנים "לאן נעלם דניאל וקס"), יצר 13 דקות של שירה קולנועית כשאישה מהרהרת על מצב יחסיה עם בעלה ומתוסכלת מחוסר הקשר ביניהם. פאני לוביץ' כאישה היא פשוט מצוינת, הצילום של אדם גרינברג קלאוסטרופובי ופס הקול מרטיט.ועכשיו חמישים שנה לאחר מכן, ממשיך בית הספר לקולנוע "סם שפיגל" בירושלים במחוות שהוא עורך ליצירות חשובות בקולנוע הישראלי. מעבר לשחזור היצירה המקורית, שישה יוצרים בוגרי בית הספר נותנים את הפירוש שלהם ל"לאט יותר" כל אחד בדרכו המיוחדת.
הסרטים שונים ואינם אחידים ברמתם, אולם הם מעידים על פרץ היצירה האדיר שבו מצוי הקולנוע הישראלי ועל המנעד הרחב של הנושאים הבאים בו לידי דיון - יחסי אבות ובנים, קשר בין בני זוג, נוסעים במונית ,בית חולים או חורשה נטושה - כל יוצר ודרכו שלו להתמודד עם סרט שהשפיע עליו עמוקות.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
מאיה קניג מספרת ב"בצל כפות תמר" על אישה שספקות לגבי בעלה מתעוררים בה בעקבות מפגש חברות בכנרת. זהו סרט מהורהר ורציני המצולם בשחור-לבן עגמומי. איתן ענר מספר על אדם שמנסה להתאבד בשל יחסיו עם אשתו ב-"30 כדורי שינה". מכרם חורי נהדר כהרגלו, אולם שני הסרטים הקצרים הנ"ל הרגישו לי לא מספיק "אפויים"."ואתה שותק "של אורית פוקס רותם עוסק בנוסטלגיה ובכמיהה לאהבת אב. זהו סרט מעניין שבו נשאלות שאלות מעניינות על זיכרון ועל החייאת הזיכרון. "רעבעצן" הוא השובב שמבין ששת המחוות כשסיגלית ליפשיץ מתאר אדמו"ר על ערש דווי ואת משפחתו שמנסה לתקשר איתו, כשהרבנית היא גילה אלמגור בפנים זועפות.
"העץ " של ניר ברגמן הוא אחד משני הסרטים שהכי אהבתי במחווה. הסרט מתכתב בבירור עם סרטו המצוין "הדקדוק הפנימי"(שגם בו לעץ היה תפקיד מרכזי) ועוסק באישה המאושפזת כשבמקביל כורתים עץ בבניין הסמוך. סרט אכזרי ומדויק כדרכו של ברגמן. הסרט החותם את האנתולוגיה הוא גם הטוב ביותר לטעמי בה - "הכל כישוף" של תום שובל על נוסעת אחת שמחוללת מהומה במונית שירות לירושלים. סרט שמתפוצץ מאנרגיות ומציג את דאנה איבגי בהופעה גאונית. זהו סרט עם מסר מבהיל (למי שירצה לשמוע).
במכלול ששת הסרטים הקצרים ניתן לציין כי "Voice Over" הוא פרויקט חשוב לחיבור העבר של הקולנוע הישראלי עם ההווה שלו. הסרט אינו לכל אחד, אולם מי שמוכן לבלות שעה ומחצה עם אסופה של יוצרים מוכשרים לא יצטער.