"נקמה חריפה". ג'ניפר גארנר.
הסרט "נקמה חריפה" ארוך מהנדרש בערך ב-102 דקות. במהלך הדקות הארוכות האלה הצופה יוכל לחוות דז'ה וו לכל כך הרבה סרטים אחרים, לתכנן את הקניות שהוא צריך לעשות בסופרמרקט או לנמנם על כתף הצופה שלידו (בתקווה שהם מכירים וזה בהסכמה). מה שהוא לא יעשה זה להצטער כשהאורות ידלקו והוא ישוחרר אל האוויר הצח.
אדם נכנס לאולם קולנוע עם רצון למנה מדממת של סרט נקמה. אני חושב שתסכימו כי אין זו דרישה מוגזמת. ג'ניפר גארנר בתפקיד הראשי זה בונוס נאה, שכן היא תמיד מקסימה. מצד שני, עם בחירת התסריטים שלה זה היה צריך להדליק נורה אדומה, אבל כמה רע זה כבר יכול להיות?
בסרט זה גארנר יוצאת לנקום במי שרצחו את בעלה ובתה 5 שנים קודם לכן. את חמש השנים בין הרצח לנקמה היא בילתה בבניית דמותה כגיבורת על ועכשיו כל שנותר לה הוא להרוג כל הדרך אל צדק. יש משהו שנוגע בנו בסרט נקמה, שגורם לנו להזדהות עם הדמות הנוקמת. למרות שלא היינו מעוניינים להציב את עצמנו בנעליה, גם אנחנו דורשים צדק עבורה, בוודאי כשרשויות החוק לא מצליחות לספק את זה. בשביל להשיג צדק, סרטי נקמה מרשים לעצמם להגיע למופרכות גבוהה, וזה בסדר גמור. לא ביקשנו סרט ריאליסטי, ביקשנו צדק. אבל באמת שאני לא רואה צורך להתייחס לצופה כמטומטם, רק כי הוא נאיבי, והסרט הזה מתייחס לקהל שלו כקבוצת מטומטמים.
אני לא רוצה לגלות יותר מדי, אבל כל פעולה שריילי נורת', האם הנוקמת, מבצעת בדרך לנקמתה, מועברת בדרך השגרתית והמשעממת ביותר שתוכלו לתאר. רציתי לכתוב שראיתם את זה כבר עשרות פעמים, אבל האמת היא שראיתם את זה כבר מאות פעמים. זה אולי נורא כשזה כתוב על הנייר הוירטואלי, אבל סרט נקמה מייצר אצל הצופה בו תחושת קתרזיס דווקא מתוך האופן הברוטאלי בו הנוקמת מביאה לצדק את הנידונים אותם היא שופטת. עין תחת עין ושן תחת שן. אנחנו, הצופים, שלעולם לא נפעל ככה במציאות (רובנו לפחות), מוצאים פורקן באופן בו הדברים נפתרים מולנו על המסך. שום קתרזיס לא תמצאו בסרט הזה, אלא להיפך – למרות כל מה שקורה בו, הצופה נותר אדיש למראה כל ההרס ומניין הגופות המצטבר.
"נקמה חריפה". ג'ניפר גארנר.
יש טעם לדבר על תסריט? כל כך הרבה פרטים מיותרים יש בסרט הזה. כל כך הרבה דברים שלא מתחברים. כל כך הרבה דברים שאין להם סיבה או שלא עושים בהם שימוש. רוצים דוגמה? "תוציאו חוזה על ראשה", נאמר בקטע מסוים. אני חפנתי את ראשי בידיי וקיללתי על תוספת של 10 דקות שקטע כזה ודאי יוסיף לסרט. לשמחתי לא היה שום נסיון לממש את החוזה עד סוף הסרט. כנראה שעורכי הדין לא סיימו לנסח את החוזה עד סצינת הסיום.
אפשר להמשיך ולהיטפל למוסיקה חסרת ההשראה, לכך שסוחרי הסמים ובריוניהם הם בני מיעוטים לעומת המושיעה הלבנה, אבל חבל על הזמן שלי ושלכם.
"נקמה חריפה".
אני מודה שלא חשבתי שמישהו עדיין עושה סרטי אקשן כל כך גרועים בימינו, אבל לזכותו של הסרט יאמר שלפתע "אימה במצולות" לא נראה כמו סרט כל כך גרוע, ואני מניח שגם זה משהו.
דירוג: 
נקמה חריפה (ארה"ב, 2018)
בימוי: פייר מורל | תסריט: צ'אט סנט ג'ון | משחק: ג'ניפר גארנר, ג'ון גלגר ג'וניור, מתוד מן, ג'ון אורטיז | צילום: דיויד לצברג
הפצה: פורום פילם, החל מה-06.09.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: