לא מזמן צפיתי בביתי ב"עולם היורה: נפילת הממלכה", סרט שהחלטתי לוותר עליו בקולנוע כדי לא לבזבז כסף ואכן עשיתי בשכל. אחרי צפיה ב"הטורף" בקולנוע, התחרטתי שלא עשיתי איתו את אותו הדבר. יש הרבה סיבות למה כל אחד מן הסרטים האלה הוא מהגרועים של השנה, אבל יש סיבה אחת שהם חולקים, שהיא משהו שלצערי מתחיל לצוץ בעוד ועוד סרטים: אין להם סבלנות. פעם סרטים ידעו איך לעשות בילד-אפ: ב"טורף" המקורי אנחנו בכלל לא רואים את היצור בחצי הראשון של הסרט. גם "פארק היורה" הראשון מחכה קצת עם הסצינה בה הדינוזאורים מוצגים לראשונה. לעומתם, "נפילת הממלכה " ו"הטורף" מציגים את המפלצות שלהם על ההתחלה. ליטרלי בסצינות הראשונות שלהם. זו ירייה ברגל שמראש זורקת מהחלון חלק גדול מאלמנט הסקרנות של הצופה.
אבל עם כמה שאני רוצה להגיד שרק התסריטאים אשמים בזה, חלק מהאשמה כנראה שייכת לקהל. פעם לא היו סמארטפונים וכל מה שאנשים בקולנוע עשו זה לשבת ולראות את הסרט. אתם יודעים, מה שצריך לעשות באולם קולנוע. היום הרבה צופים הפכו להיות חסרי סבלנות ועם כושר ריכוז כה נמוך, שאם לא קורה משהו מלהיב על המסך בכל רגע הם יעברו למסך האחר, הקטן יותר, כדי לראות את התמונה של ארוחת הערב שחברים שלהם העלו לאינסטגרם. לא רק שזו התנהגות שמוקית לכל דבר שצריכה להיעלם, זה כנראה גם גורם לאולפנים לעשות שטויות כמו לחשוף את המפלצות כבר בתחילת הסרט, העיקר לא לאבד את הריכוז היקר של הקהל.
"הטורף" הוא סרט על יחידה של חיילים עברייני…כלומר, הוא סרט על ילד אוטיסט שמגלה חלקים משריון של חייז…אה רגע, סליחה, זה בעצם סרט על מומחית לביולוגיה שנקראת כדי לחקור את החייז…לא, עכשיו הוא על החיילים שוב. הבעיה היא לא שיש כמה קווי עלילה במקביל, אלא שהמעברים ביניהם מתרחשים באופן אקראי ושרירותי שגורם לחצי הראשון של הסרט להיראות כאילו מישהו מזפזפ בין אותם שלושה ערוצים. העריכה בתוך הסצינות עצמן מהירה ולא קוהרנטית, וגם כשקווי העלילה מתחברים עדיין קשה להבין מה לעזאזל קורה, במיוחד כשסצינות האקשן מתרחשות במקומות חשוכים. זה נראה כאילו כל מה שעשו אחרי הצילומים זה לסדר את השוטים שצולמו באופן כרונולוגי ואז לייצא את הקובץ הסופי, בלי כל התהליך של, אתם יודעים, עריכה.
הקאסט כולל כמה שחקנים בהחלט מוכשרים, אבל כבר ראינו שגם כאן הסרט נכשל. את הגיבור מגלם בויד הולברוק, מסוג השחקנים שאני מכנה "ההוא מהזה" – אין להם אפילו שביב של כריזמה ולא ברור מי חשב שהם יכולים להוביל סרט, אבל הם נראים מוכרים ואחרי הצפייה הולכים לימד"ב ואומרים "אה כן, הוא היה בזה וזה." (הפעם אתם כנראה מכירים אותו מ"לוגאן"). ביחידת החיילים אפשר למצוא את קיגן-מייקל קי, תומס ג'יין ואלפי אלן. את השמות של הדמויות שלהם לא אזכור גם תחת עינויים, אבל זה בסדר כי "דמויות" זו מילה מאוד חזקה. הסרט מצפה שתזכרו אותם בתור "זה שמספר בדיחות גסות", "זה עם תסמונת הטורט" ו"ההוא מ'משחקי הכס' ". המומחית הנ"ל היא אוליביה מאן, שנראית כאילו הגיעה מסרט שונה לגמרי (היא חולקת סצינה עם החיילים בחדר מלונית ואני יכול להשבע שהשוטים שלה והשוטים שלהם צולמו בנפרד). וגם ג'ייקוב טרמבליי כאן, ומגלם ילד אוטיסט. לא סתם כתבו אותו כאוטיסט, אבל הסיבה כל-כך מטומטמת שאני בספק שתאמינו לי אם אכתוב אותה. וגם כי היא ספוילר. זה עוד משהו שהוא חולק עם "נפילת הממלכה" – דמויות של ילדים ששם רק כדי להיות נקודות עלילה מטופשות בצורה שלא תאמן.
אם זה היה עוד במאי סוג ג' שמביים עוד רימייק מיותר, כנראה שלא היה כל-כך מפריע לי שהוא כה גרוע. ספק שבכלל הייתי רואה אותו. אבל אחד מגורמי המשיכה המרכזיים כאן הוא שזה סרט של שיין בלאק, שאחראי לסרטים מגניבים ומשעשעים כמו "קיס קיס באנג באנג" ו"איירון מן 3". אם כבר רימייק מיותר, אז לפחות שיהיה לו במאי שיכול להכניס קצת כיף. ובאמת יש כמה קטעים מוצלחים ובדיחות משעשעות פה ושם, אבל אלה רגעים בודדים בתוך סרט מסורבל וחובבני שנכשל בלהיות…מה שהוא לא מנסה להיות. אפילו הומאז' לאחד הציטוטים האייקונים של הסרט המקורי נעשה בצורה כה אגבית ועצלנית שתהיתי למה בכלל הם טרחו להכניס את זה. וכדי להוסיף חטא על פשע, בלאק גם נתן תפקיד בסרט לעבריין מין. זה סיפור לא נעים, אבל הוא בהחלט הרבה יותר מעניין מהסרט.
"הטורף" הוא סרט רע, רע מאוד. אם חשבתי ש"בלשים בע"מ" היה מעידה בשביל בלאק אחרי הסרטים הנ"ל, "הטורף" הוא כבר התרסקות כואבת. אבל באופן מסויים, הוא גם די מרתק. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי סרט שמנסה בו-זמנית לשמור על הריכוז של הצופה אבל גם עושה הכל כדי לגרום לו לאבד את הריכוז. זה כמו שמנדנדים צרור מפתחות מול תינוקות כדי למשוך את תשומת הלב שלהם, רק שהסרט מנדנד כמה צרורות בו-זמנית, כשכל אחד מהם שייך לדגם שונה של רכב: זה רועש ותזיזתי ומאוד, מאוד מבלבל.
היי, "בלשים בע"מ" הוא נפלא, ביי
(את "הטורף" עוד לא ראיתי, אז אין לי מה להוסיף בדיון לגביו, אבל חשתי צורך להגן על כבודו של "בלשים")
לגמרי
בלשים בע"מ היה ממש קול
אז בין זה ל"עולם היורה" החדש
מי מהם יותר גרוע?
נו באמת הביקורת שלך ירודה
כשהסרט הראשון יצא אף 1 לא ידע מה זה ולכן שילבו טת הדמות יותר מאוחר.
בשאר הסרטים הצופים כבר יודעים במה מדובר ועם שלל האפקטים שיש היום טוב שהוא נראה בהתחלה כי הסרט הוא על שמו
אין בעיה להראות את הביג באד בהתחלה
זה פשוט דורש סוג אחר של מתח כדי למשוך את הצופה. הסצנה הראשונה באביר מציגה לנו את הג'וקר, אבל היא:
א. טובה מאוד
ב. מסבירה לנו שצריך לעקוב ולהתרכז בסרט הזה (ושיש לזה תמורה).
לא בדיוק אותו הדבר
נבלים מסרטי קומיקס ומפלצות גדולות מתנהגים קצת אחרת. גם אנטון שיגור מופיע בסצנה הראשונה, אבל כאן בניית המתח היא אחרת: אנחנו רואים למה הוא מסוגל וכמה הוא דפוק ואז מבלים את שאר הסרט בלהבין מה הוא עושה ולמה. לעומת זאת, עם מפלצות.. אין את זה. הם מכונות הרס ללא בינה או היגיון (כן, גם "הטורף") והדבר היחיד שעומד לצידן הוא המסתורין שלהן.
זה לא אומר שאי אפשר להפקיד אותו על ההתחלה (ראה ערך "המארח", אולי סרט המפלצות הטוב ביותר אי פעם), אבל צריך להפקיד אותו בתמורה למשהו. כלומר, שאם הראית את המפלצת על ההתחלה – צריך להבין שהסרט הולך ללכת לכיוון אחר. מהביקורות לסרט (כולל זאת של מתן): לא נראה שהשכילו לעשות זאת, ובמקום בחירה מושכלת ומעניינת ולשחק עם הז'אנר, סתם ירו לעצמם ברגל.
מצד שני, אולי כשאראה את הסרט אני אשנה את דעתי.
הבדל אחד חשוב
"האביר האפל" הוא לא סרט מפלצות. תסתכל כמעט על כל סרט מפלצות אי פעם (כמו שיהונתן אמר, יש יוצאי דופן) ותגיד לי אם רואים את המפלצת (באופן ברור) כבר בסצינה הראשונה או אפילו בחצי השעה הראשונה. כל הקטע של הז'אנר הוא "יש משהו מפחיד / משהו שהורג אנשים / זורע הרס" ואחד הדברים העיקריים שגורמים לך לצפות זה שלוקח זמן עד שמבינים מה זה בדיוק. זה תקף גם לסרטי אימה וסלאשרים, אגב.
סרטים כמו "הבאבאדוק" או "קלוברפילד" היו הרבה פחות אפקטיביים, לדעתי, אם היית רואה את היצורים שלהם על ההתחלה. העובדה שלא רואים את הרוצח היא מה שעוזר ל"יום שישי ה-13" לעבוד עד היום הזה. שוב, זה לא משהו שבהכרח הורס את הסרט. מאוד אהבתי את "קונג: אי הגולגולת", ו"מקום שקט" הוא הסרט האהוב עלי השנה בינתיים. אבל אני כן חושב ששניהם עושים טעות כשהם מראים את היצורים שלהם על ההתחלה, וזה תקף גם לסרט הזה. לחשיפה המוקדמת הזאת אין הצדקה, והיה הרבה יותר חכם לבנות קצת את המסתורין. (זה גם קצת פוגע ב"היצור", שבדיוק הייתה לו הקרנה).
ובניגוד למה שאמרו למעלה, זה בכלל לא משנה אם זו מפלצת שאנחנו כבר מכירים וראינו. קינג-קונג של היום הוא זה של 2005 שהוא לא זה של 1933. לפעמים גם אפשר להשתמש בזה כדי לשחק עם הציפיות של הצופה (גודזילה היא לא המפלצת הראשונה שמופיעה ב"גודזילה" החדש). בקיצור, אם עושים את זה צריך שתהיה הצדקה, ובסרט הזה אין אחת. זה הכל.
בתגובה לשניכם
אני פשוט לא חושב שנכון לסווג את זה כסרט מפלצות. זה סרט פעולה מתח. כולנו יודעים איך נראה הטורף ומה הוא מסוגל לעשות. ומי שפספס – אז שיסתכל על הפוסטר או הטריילר.
המתח בסרטי המשך מספר מאתיים מסוג זה נובע לדעתי מאחד משניים – שינוי/תוספת למפלצת (ראו סדרת הנוסע השמיני שכוללת גם דוגמא לאיך עושים את זה טוב וגם דוגמא לאיך עושים את זה רע) או מה המפלצת מתכננת ואיך גיבורינו יתמודדו (יום שישי ה-13, רחוב אלם). לפעמים יש גם שילוב – ראו טרמינייטור 2.
הטורף החדש נופל לטעמי לקטגוריה השנייה. אם הוא היה מנסה את הקטגוריה הראשונה, אני חושד שהוא היה נופל לאחת הבעיות הקשות של פרומיתיאוס – הסתרת המפלצת לשם ההסתרה.
ראיתי את הסרט, הוא הרבה פחות טוב מהראשון אבל הרבה יותר כיף לראות אותו. הסרט הראשון היה הרבה יותר רציני והחדש מנסה להיות מהיר ולפעמים גם מצחיק וזה לא בהכרח משהו רע
אני לא יודע איך אני אמור להרגיש כלפי הסרט הזה
מצד אחד המבקר די משכנע אותי ללמה הסרט הזה גרוע וגורם לי לא לרצות ללכת אליו אבל מצד שני הוא טוען שאיירון מן 3 היה סרט טוב למרות שלדעתי זה בהפרש ניכר סרט המארוול הכי גרוע ובלשים בע"מ היה מעידה למרות שהיה לדעתי הסרט הטוב ביותר של שנת 2016.
שמע שמע
ואללה ראיתי תסרט ונהנתי מכל דקה מה אתה מזיין תמוח אחלה של סרט מי שאוהב סרטי אקשן ימות עליו.
חחחחחח והצוות בסרט מצחיקיםםם הרגו אותי
אוקיי
(ל"ת)