זה אחד הסרטים האמריקאים המדהימים של השנה - אז למה העולם מסתיר אותו?

מיד לאחר שערך את בכורתו העולמית במסגרת פסטיבל סאנדנס בינואר האחרון, נהיה "סליחה על ההפרעה" אחת הסנסציות הגדולות של השנה בקולנוע האמריקאי. הוא עורר תהודה תקשורתית, נהנה מביקורות מעולות, קטף פרסים ואף רשם הישגים קופתיים. לא רע, בעיקר בהתחשב בעובדה כי זהו סרט הביכורים של בוטס ריילי, שעד אז היה ידוע בעיקר כאמן היפ-הופ, ובכך שהוא נעשה בתקציב נמוך ומחוץ לראדר.

אך למרות כל ההישגים הללו, ריילי מרגיש מקופח. אמנם בארצות הברית זכה הסרט לקבלת פנים חמה, אך מחוץ לגבולותיה הודר כמעט לחלוטין. זאת, לדבריו, כיוון שהבמאי עצמו שחור, כמו גם רוב השחקנים והדמויות בסרט, ו"למפיצים בינלאומיים יש בעיה עם 'סרטים שחורים'".

ואכן, הנתונים מלמדים כי סרטים שכאלה מתקשים למצוא בית בינלאומי. אפילו קומדיה מבדרת ומסחרית כמו "Girls Trip", בה מככבות ארבע שחקניות שחורות, נגנזה בשנה שעברה בישראל ובהרבה מדינות אחרות, בשעה שבארצות הברית ריסקה קופות. קשה גם שלא לתהות אם "אור ירח" היה זוכה להפצה גלובלית לולא זכייתו באוסקר; וחייבים לתהות מה היה עולה בגורל "שחור על לבן" אם לא היה מביים אותו יוצר בעל שם בסדר הגודל של ספייק לי, אותו אגב ריילי תקף בחריפות בטוויטר (אלא מה) בטענה שיצר סרט תעמולה לבנבן בשירותה של המשטרה.

כך או כך, בכל זאת יש הזדמנות לראות את "סליחה על ההפרעה" בישראל: הוא זמין מעתה בפורמט ביתי, ומחר (שבת) ייהנה מהקרנה ראשונה וככל הנראה חד-פעמית, במסגרת פסטיבל פרינט סקרין בסינמטק חולון.

ריילי כתב את הסרט על בסיס חוויותיו כאיש מכירות טלפוני. את בן דמותו מגלם כאן היטב לקית' סטנפילד, המוכר כדריוס מ"אטלנטה" ומתהדר בנוכחות מרשימה על המסך. הוא מגלם צעיר שחי באוקלנד, עיר עם מרקם חברתי עדין ומצוקות כלכליות, וסובל מצרות כספיות בעצמו.

בשל כך, מתחיל גיבור הסרט לעבוד בחברת טלמרקטינג, ואז אנחנו גם מבינים מאיפה מגיע שמה של היצירה הזו, שכן את כל שיחותיו הוא פותח במשפט "סליחה על ההפרעה". גינוני הנימוסים לא עוזרים, והלקוחות הפוטנציאלים מנתקים לו בפרצוף, עד שעמיתו הבא בימים, בגילומו של דני גלובר, מפרגן בעצת זהב: לדבר אליהם ב"קול לבן". או בעברית - להשתכנז.

הגיבור משכיל לאמץ היטב את נימת הקול של צעיר לבן ופריבילגי, והקסם עובד: הוא נהיה אלוף המכירות של החברה ומתקדם בסולם שלה. זאת למגינת לבם של זוגתו, אמנית רדיקלית, ושל חבריו, המנסים להתאגד ולהיאבק נגד שיטות הפעולה של חברת הענק, שמתייחסת לפועלים שלה כאל עבדים.

מנכ"ל התאגיד, בגילומו של ארמי האמר, לא רואה באיש הטלמרקטינג המצטיין כמי שבוגד בערכים, אלא להפך - כאיש שהוא בדיוק צריך. לכן, המנהל הזחוח והמסתורי מזמין אותו לפגישה, ובנקודה הזו אין ברירה אלא להפסיק לפרט את ההתרחשויות. הסרט תופס כאן כיוון מטורף ולא צפוי, עם אחת התפניות העלילתיות המבריקות והמופרעות שנראו לאחרונה בקולנוע אמריקאי. נרמוז רק זאת: סוד כמוס לפרה ולסוס, תרתי משמע.

הטוויסט הזה גם מאפשר לסרט להתגלות כתערובת מענגת של ז'אנרים, וזאת באופן חריג יחסית לעשייה האמריקאית, שמקפידה לתחום יצירות במשבצות. "סליחה על ההפרעה" מיטיב לשלב בין אלמנטים של דרמה חברתית, קומדיה סאטירית וגם דיסטופיה סטייל "אידיוקרטיה" ו"מראה שחורה". כל זאת, באופן שנון ומקורי, הממקסם את האמצעים שעמדו לרשותו של ריילי ומוכיח כי אין תחליף לרעיונות טובים.

הסרט מערבב לא רק סגנונות, אלא גם תכנים. מן הסתם, הוא עוסק בשאלות של גזע, אבל לא פחות מכך, בסוגיות כלכליות-חברתיות. אפשר לדחוס לתוך תא טלפון את כמות הסרטים המעטים שנעשו בארצות הברית על מעמד הפועלים, ו"סליחה על ההפרעה" מצטרף למועדון המצומצם הזה. לא רק שריילי תוקף כאן באופן נוקב ובוטה את הקפיטליזם האמריקאי, אלא שפרי יבולו אף מעז לעשות משהו חריג ביותר בתרבות המקומית, ולהלל התאגדויות עובדים.

במהלך הצפייה, שפשפתי עיניים כדי להאמין שאני אכן רואה את מה שאני רואה: סרט המציג דמויות כחולות-צווארון היושבות יחדיו כדי לדון בדרכי פעולה, ואז מוחות, שובתות, מפגינות ופורצות למשרדי ההנהלה, זה משהו שאנו רגילים לראות בקולנוע צרפתי, בטח לא זה האמריקאי.

הסרט כאוטי במתכוון ולא תמיד זה לטובתו. רמתו אינה אחידה, ובעיקר הוא סובל מפתיחה חלשה, עד שהעלילה צוברת תאוצה. יש בו גם דמויות לא מפותחות, למשל זוגתו של הגיבור, בגילומה של הכוכבת הפורצת טסה תומפסון הזכורה לטובה מ"קריד" והפרק האחרון בסדרת "תור".

עם זאת, בשלב מסוים מצליח "סליחה על ההפרעה" לעלות על רכבת הרים עלילתית שממנה כבר אי אפשר לרדת, ומציג כמה רגעים של התעלות קולנועית. כולם מתארים התרחשויות אבסורדיות, בדיוניות ודיסטופיות. אך בסאטירה הזו יש כמובן גרעין של אמת לגבי המציאות בה אנו חיים כבר עכשיו, וזה מה שהופך אותה לכך כואבת. בין הסצינות הללו אפשר לציין למשל תוכנית טלוויזיה בשם "I Got the S#*@ Kicked Out of Me", בה פעילים חברתיים המבקשים להעביר להמון מסרים חשובים נדרשים קודם כל לספוג מכות רצח ולשחות בדלי של צואה, או את הקטע בו נחשפת האמת האיומה על התאגיד, אך הדבר רק מוביל לעלייה מזהירה בערך המניות שלו.

ויש כמובן את כל הסצינות הקשורות באותה תפנית תסריטאית מפתיעה עליה לא נאמר מילה. נאמר רק שהגיעה ל"סליחה על ההפרעה" גם חשיפה בינלאומית גדולה יותר, וכי טוב שיש הזדמנות לראות אותו כאן על מסך גדול. יפה שסינמטק חולון הרים את הכפפה, ותודה לו שהפריע לכוונה לגנוז את הסרט הזה בישראל.

"סליחה על ההפרעה יוקרן מחר, שבת 3.11, בסינמטק חולון ב-21:00. כרטיסים אפשר להזמין באתר הרשמי.