סוספיריה ביקורת סרט

Suspiria Movie Review

יאיר הוכנר על "סוספיריה":
"נשען על קווי עלילה שגויים שלא מעוררים עניין ועדיין מרשים"

סרט ארכיון שתף/י

משחק דקוטה ג'ונסון, טילדה סווינטון, קלואי גרייס מורץ, מיה גות', אלנה פוקינה במאי/ת לוקה גואדנינו

אימה

ביקורת סרט לסוספיריה מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"בלגן מרהיב"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.3/10

היכן תצפו?

בקולנוע

52.2% בבית

17.4% לא אצפה

30.4%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

שנה אחרי שסרטו "קרא לי בשמך" הפך לאחד האירועים הקולנועיים המדוברים של עונת הפרסים הקודמת, איש הקולנוע האיטלקי הייחודי לוקה גואדנינו מוציא לאוויר העולם יצירה קולנועית מאתגרת נוספת השונה לחלוטין מסרטו הקודם. סרטיו הקודמים "אני אהבה", "גלים גבוהים" וכמובן הלהיט "קרא לי בשמך" תיארו מערכות יחסים רומנטיות שונות ומשונות. הפעם מדובר בחידוש ל"סוספיריה", קלאסיקת אימה משנת 1977, שכמו בסרט המקורי מתרחשת בברלין בלהקת מחול המורכבת מנשים. גואדנינו נתלה הפעם באילנות גבוהים (או מאוד נמוכים) כאשר את הסרט המקורי כתב וביים מי שנחשב למאסטר של סרטי האימה האיטלקיים, דאריו ארג'נטו.אין ספק, הרימייק של גואדנינו שונה לחלוטין מהסרט המקורי. מדובר בעיבוד חופשי המנסה ליצוק אמירה חברתית ופוליטית לתוך העלילה הפשוטה למדי. ארג'נטו הוא במאי שבעיקר פועל מתוך רגש ואינסטינקטים בסיסיים וחייתיים. לעומת זאת גודאנינו הוא יוצר הרבה יותר שכלתני ואכן נראה שיש כאן רצון להגיד דבר מה על אירופה וגרמניה בפרט. הוא משליך פנימה את השואה, המלחמה הקרה, כנופיית באדר מיינהוף, מרקסיזם, מסרים פשוטים הנזרקים לאוויר כמו "דת היא כת" וכמובן שפע של ארוטיקה וכדי לא לאכזב את מעריצי הסרט המקורי גם קצת אימה גרוטסקית לעניים. אפילו טום יורק המוכשר שולב כאן כמי שעומד מאחורי השירים המהפנטים.

גם הפעם מדובר ברקדנית אמריקאית המגיעה לברלין כדי להצטרף לקבוצת מחול בבית ספר יוקרתי ומסתורי, אך מגלה להפתעתה שהמקום מנוהל על ידי צוות מכשפות שטניות רבות עצמה. היא מגיעה בדיוק ברגע שבו אחת הרקדניות הצעירות של הלהקה נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה. השמועה המופצת בבית הספר היא שהיא הצטרפה לכנופיה מרקסיסטית המתכננת פיגועים נגד בעלי שררה, אבל הצופים יודעים את האמת. אין הרבה הפתעות בהתפתחויות העלילתיות, כי כבר מהרגע הראשון ברור לצופים שהמקום מנוהל על ידי כת של מכשפות. כמו כן ברור לנו שאותה רקדנית אמריקאית צעירה מעוררת חשדות.הדבר הכי מפתיע בסרט הוא שדווקא את הקו העלילתי המעניין, שהיה יכול להפוך את היצירה הזאת לבעלת ערך אמיתי, גודאנינו בחר לזנוח, וזאת מערכת היחסים הנרקמת בין סוזי, הרקדנית האמריקאית הצעירה שמגיעה אל ברלין היישר מחווה שוממת של כת האמיש, למנהלת המוסד הגבוה למחול, הכוריאוגרפית הקשוחה מאדאם בלאנק. גודאנינו מסתפק במבטים עורגים במקום לפתח מערכת יחסים אמיתית בין שתי הנשים הכל כך שונות שברור שכל אחת מהן נופלת בקסמה של השנייה. את סוזי הצעירה מגלמת דקוטה ג'ונסון שהשתתפה בסרטו "גלים גבוהים" ולקהל הרחב זכורה מתפקידה בסרטי "50 גוונים של". את מאדאם בלאנק מגלמת טילדה סווינטון, גם היא שחקנית קבועה של גואדנינו.

במקום להתעמק בדמויות המרכזיות אנחנו זוכים להיחשף לסיפורו של דוקטור ג'וזף קלמפרר, פסיכולוג מזדקן החוקר את היעלמותה של המטופלת שלו. את אותו דוקטור מזדקן מגלמת מאחורי איפור כבד טילדה סווינטון בכבודה ובעצמה. את המטופלת מגלמת השחקנית האמריקאית הצעירה קלואי גרייס מורץ, הזכורה לטובה מסרטי "קיק אס". זהו בהחלט קו עלילתי תמוה ובחירה לא שגרתית ובעיניי עם כל הכבוד לאיפור המושקע והמשחק הנפלא של סווינטון, דמותו של הדוקטור הקשיש, ניצול השואה, לא ממש מעניינת.עוד קו עלילתי לא ברור הוא בכיכובה של השחקנית הנפלאה מיה גות' ("נימפומנית"), המגלמת את שרה, רקדנית בלהקה המתחילה לחשוד במתרחש בבית ספר למחול. מאחר והקהל כבר יודע בדיוק מה מתרחש, אין כאן הפתעות מרעישות והתגלית של שרה לא באמת תפתיע אף אחד מאיתנו. גם הדרך שבה דמותה מתפתחת לא ממש מסעירה.אז עם קווי עלילה מרכזיים שלא מצליחים לעורר עניין, מתח או אימה נשארנו רק עם המוסיקה המרהיבה, האפקטים, האיפור, התלבושות, טקס מטורף בסופו של הסרט וגם כמה קטעי ריקוד מרשימים. יש גם שחקניות משנה מוזרות בתפקיד המכשפות ועריכה מסעירת חושים בכמה וכמה רגעים. נראה שהאווירה הייחודית שלוקה גואדנינו הצליח ליצור היא הגיבורה האמיתית של הסרט "סוספיריה". אין לזלזל בדבר כי מדובר בהישג. אותה אווירה מסתורית מכשפת הצליחה להחזיק אותי דרוך במשך 152 דקות, גם כאשר העלילה והדמויות לא ממש עניינו אותי.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י