"שלושה זרים זהים".
יש שני סוגים של סרטי תעודה: אלו שמתארים סיפור מן העבר עם חומרי ארכיון רבים ככל האפשר וראיונות עם אנשים שהיו שם או הושפעו מהסיפור; ואלו שבהם מצלמות תיעדו בזמן אמת את הסיפור בעודו מתקיים. "שלושה זרים זהים" הוא מהסוג הראשון. מרבית העלילה התרחשה בתחילת שנות ה-80 בניו יורק. אחריתו היא תוצאה של הפקת הסרט.
הסיפור, שבוודאי זכור לאמריקאים ערניים שחיו אז, הוא באמת בלתי ייאמן ועדיף ללכת לראות את הסרט עם כמה שפחות מידע מוקדם. מעורבים בו צירופי מקרים, גורל, משפחות, אנשים טובים ורעים. הוא מעלה שאלות לא חדשות אך בהחלט רלוונטיות ובצורה מעניינת הנוגעים לכל אדם.
אחים שניתנו לאימוץ ולא ידעו שיש להם אחים מגלים את האמת. הסיפור מקורי ומיוחד וצריך להיות יוצר מוכשר כדי להרוס אותו, ובמאי הסרט טים וורדל עומד יפה במשימה של חשיפת הסיפור באופן מדורג, מעניין ובהיר. יש כמה דברים צפויים אך בסך הכול הוא לא משעמם לרגע. לא אהבתי את השימוש -שנעשה בהתחלה יותר מאשר בהמשך- של שחזור מאורעות עם שחקנים. אם זה סרט עלילתי, קחו שחקנים ותציגו לנו את מה שקרה; אם זה סרט תיעודי, אז ותרו על ההצגה הוויזואלית כשאין לכם תמונות או סרטים של המצב המתואר. יש סרטים שהם גם וגם אבל זה אינו זה. מה גם שהסיפור כל כך מדהים שאין צורך בכך.
במהלך הסרט חוזרים מספר פעמים על דברים שכבר ראינו. יש סיבה לכך אך זה עדיין נעשה באופן ארוך מדי בכל פעם ומיותר. גם מזכירים אחיות של הדמויות הראשיות אך לא מדברים עם אף אחת מהן. יכול להיות שראיינו אותן והן לא היו חשובות לעלילה, לא הוסיפו דבר, שהן סירבו להתראיין או שאינן בחיים, ויש עוד סיבות אפשריות להיעדרן, אך חסר לי מעט לשמוע מהן כי הן היו נוכחות במהלך כל האירועים המדוברים.
הסרט נכלל ברשימת 15 המתמודדים הסופיים בקטגוריית סרט התעודה הטוב ביותר לאוסקר ויש לו סיכוי גבוה להיות מועמד.
זה סרט בשביל מי שאוהב סרטי תעודה עם תעלומות וגילויים, שאילו היו מופיעים בסרט עלילתי היו שיגידו שזה מופרך מדי או לא אמין.
דירוג: 
שלושה זרים זהים (בריטניה, 2018)
בימוי: טים וורדל | צילום: טים קראג
הפצה: קולנוע חדש, החל מה-17.01.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: