מה יש בו בגולם שגורם לתרבות לאנשי הקולנוע לחזור אליו שוב ושוב? האם זוהי השאלה הנצחית האם האדם יכול לברוא בעצמו אדם אחר? והאם בני התמותה יכולים להתחפש לאלוהים? הגולם מפראג, כמו היצור שבורא ד"ר פרנקנשטיין, מנסים להשיב ולו במעט על שאלות מורכבות אלו.אגדת הגולם זכתה מעבר לעיסוק היהודי בנושא - ללא מעט התייחסויות – בסרט גרמני אילם לפני כמאה שנה, אופרות וגם פרקי טלוויזיה בסדרות כמו "תיקים באפלה" ו"גרים". מובן הקסם הקולנועי בחיים שנוצרים יש מאין והניסיון לענות על עוד שאלה חשובה - לאחר שכבר נוצר אותו יצור, מהו טיבו? האם הוא שכלתן? האם הוא נאמן ליוצרו? ואולי הוא בכלל יהיה זה שיעניש את יוצרו על חטא ההיבריס שלו? אולי הדוגמה המצמררת ביותר היא הילד שחוזר מן המתים ב"בית קברות לחיות" והופך למלאך המוות כלפי משפחתו שלו.
פרסומת
האחים פז כבר עסקו בעל טבעי ובקו המפריד בין החיים למתים בין אם בזומבים ב"ג'רוזלם" או בדרמה קלסטרופובית מתעתעת בסרטם הראשון והמצוין "פובידיליה".ב"הגולם" הם ניגשים לאחת האגדות היהודיות המפורסמות ביותר ומטפלים בה טיפול מרתק.כפר יהודי קטן אי שם בגולה. חנה (חני פירסטנברג המצוינת כתמיד) שאיבדה את בנה רוקחת תכנית להציל את משפחתה ואת אנשי הכפר מהאיכרים הגויים שמאשימים את בני הכפר במגפה שפרצה. חנה הדעתנית (ממש כמו ינטל) יודעת דבר מה על כתבי הקודש ובייאושה היא מפיחה חיים באפר והגולם נוצר בדמותו של ילד קטן ודי מבהיל. אלא שחנה תגלה שלילד/גולם יש אג'נדה משלו וחמתו בסופו של דבר תשמיד כל חלקה טובה באזור.
בתחילת הסרט האנגלית המעט מליצית הזכירה לי סרטים טרחנים משהו כ"כנר על הגג" ובמיוחד "ינטל" שממש אינם כוס התה שלי, אלא שלאט לאט הסרט מתפתח והופך אפל יותר ויותר ומערכת היחסים בין הגולם לחנה מתפתחת וכך נשכחה ממני האנגלית הלא לגמרי משכנעת והתפאורה התחילה להזכיר לי יותר ויותר סרטים מעולים כמו "המכשפה" ופחות מעשיות שמאלציות יהודיות מזרח אירופאיות.האחים פז מקצוענים ויודעים את העבודה. האווירה והתפאורה של הסרט משכנעים ואפקטיבים. העריכה מצוינת והצילום הצליח לעצור את נשימתי יותר מפעם אחת. סצנת הטבח בכפר בלילה על רקע מדורות בוערות היא לא פחות ממדהימה."הגולם" מעלה שאלות ולא פותר את כולן אבל מוכיח שהאחים פז הם בהחלט כוח שיש להתחשב בו. אשמח לראותם ממשיכים לביים אימה בארץ הקודש.
ובעניין האימה - כשהיא מגיעה אז ברוך השם האחים פז לא חומלים על צופיהם ומספקים להם את מנת ה-Gore שלה הם ציפו, וטוב שכך.