שתף קטע נבחר

"בלש אמיתי 3": לא מצליחה לשחזר את הקסם

הטרגדיה של "בלש אמיתי" נעוצה בעונה הראשונה והמופתית, שגורמת לבאות אחריה להחוויר בהשוואה. בעונה הנוכחית אלו הם זוכה האוסקר מהרשלה עלי וסטפן דורף שנכנסים לנעליים הגדולות של וודי הרלסון ומת'יו מקונוהיי, ומגלמים את החוקרים בפרשה. למרבה הצער, היוצר התמקד בתפיסה האמנותית שלו ובנראות הכללית, במקום להעמיק בטיב היחסים ביניהם

בעונות הראשונה והשנייה שלה סימנה "בלש אמיתי" את גבולות הגזרה. העונה הראשונה, בה וודי הרלסון ומת'יו מקונוהי התחקו אחרי "המלך הצהוב" בלואיזיאנה, היתה מהפנטת, ובהתאמה פונקה בקומפלימנטים מצד המבקרים והצופים גם יחד. אחר כך הגיעה העונה השניה וסימנה את הגבול התחתון – בהיעדר כל מה שטוב ב"בלש אמיתי" ולבלב בעונה הראשונה, היא שקעה אל כל מה שרע ב"בלש אמיתי" – הנפיחות, האיטיות המוגזמת, הקלישאות. עכשיו מה שנשאר לעונות הבאות זה לשאת עיניים לרף שהציבה העונה הראשונה ולהתקבע איפה שהוא על הציר, וזה בדיוק מה שעושה העונה השלישית, שעלתה היום ב-HOT ,yes ובסלקום TV.  

 

נדמה שניק פיזולטו, היוצר, התסריטאי והבמאי, שנשמט בעונה השניה ואיבד אחיזה ב-DNA של הסדרה, מנסה לצוף עכשיו ולשחזר את הראשונה. קשה לשחזר קסם מבלי להשקיע בו נשמה, ונדמה שפיזולטו עושה כל מה שהוא יכול כדי לפחות לחקות אותו על פני השטח. פיזולטו חוזר למיטה הזוגית - מהרשלה עלי (זוכה האוסקר על תפקידו כשחקן המשנה בסרט "אור ירח") מגלם את החוקר הרגיש שמונע מטראומה בעברו (ויאטנאאאאםםם), וסטפן דורף הוא הפרטנר שלו. הם קשוחים, גבריים, ומנסים לפצח תיק שנפתח בעקבות היעלמות של שני ילדים. גם הפעם צפים במהלך החקירה טקסים משונים וצלמיות מסתוריות שמסמנות לצופה שיש לו עסק עם פסיכופטים ושהעניין עומד להיות מורכב. כל זה מתרחש בארקנסו, מה שמאפשר לגיבורים של "בלש אמיתי" לשוטט בנופים יפהפיים, ללגום אלכוהול ולנהום בקול נמוך ובמבטא דרומי.


מתוך
סטפן דורף ומהרשלה עלי. מתוך "בלש אמיתי"(צילום: Warrick Page, באדיבות yes)

במובן מסוים, העונה הראשונה של "בלש אמיתי" היא הטרגדיה של העונות שהגיעו ויגיעו אחריה. את הסיפור הבלשי תמכו מקונוהי והרלסון בזכות האישיות של הדמויות המורכבות שלהם, הקשר ביניהן וכשרון המשחק שאפשר להם לגלם אותן בעומק וברצינות ועדיין להשאיר אותן אנושיות ומעוררות הזדהות.

 

עוד ביקורות טלוויזיה:

 

שני החוקרים בעונה השלישית - וויין הייז של עלי ורולנד ווסט של דורף – לא קיבלו או לא הצליחו לחלץ את הדמויות שלהם מהמדרון החלקלק של החד-מימדיות. גם העובדה שהחוקר הראשי הוא אדם שחור בעולם לבן (במקור, החוקר הראשי היה אמור להיות לבן והסיידקיק שלו שחור) לא מטופלת באופן שמכניס עוד מימד לסיפור. שתי הדמויות הראשיות מביאות למסך גבריות שמצטלמת נהדר ומשוחקת בכובד ראש אבל היא סטריאוטיפית ולא מורכבת, וההתחקות אחרי החוטף-רוצח, מה לעשות, תתקשה מאוד להחזיק לבדה שמונה פרקים של שעה. כמה איטי ומסוגנן אתה יכול להרשות לעצמך להיות בעולם הטלוויזיה הנוכחי כשלהגנתך עומדת רק התפיסה האמנותית שלך? העונה השלישית של "בלש אמיתי" היא סטאדי קייס מצוין לדיון בשאלה הזאת, והתשובה היא, אני חוששת, לא הרבה.


מתוך
חוקר רגיש שמונע מטראומה בעברו. עלי(צילום: Warrick Page, באדיבות yes)

מתוך
אדם שחור בעולם לבן (צילום: Warrick Page, באדיבות yes)
 

אולי בניסיון להעניק עוד רבדים לסיפור, פיזולטו מלהטט הפעם בין לא פחות משלושה קווי זמן נפרדים – שנות ה-80 במהלכן התרחש האירוע המחולל, חקירה משטרתית נוספת של התיק עשר שנים מאוחר יותר בעקבות תגליות חדשות וריצה של 35 שנים קדימה, לשנת 2015, שם הייז הדמנטי מתראיין לתוכנית טלוויזיה כלשהי בסגנון הדוקו-פשע שמבקשת לשפוך אור על אירועי העבר. לפחות לפי הפרקים הראשונים, הפיצול הזה של העלילה עוד לא הוכיח את עצמו כמוצדק, למעט אולי שאפו למחלקת האיפור של הסדרה, שהצליחה להפוך את עלי לאדם זקן באופן אמין להפליא. אם "בלש אמיתי" תשרוד את העונה הזאת ותגיע לעונה רביעית, היא תזדקק ליותר מבלש מיוסר עם מבטא מתנגן כדי שהקסם יצליח. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Warrick Page, באדיבות yes
העונה השלישית של "בלש אמיתי"
צילום: Warrick Page, באדיבות yes
לאתר ההטבות
מומלצים