הטענה הרווחת בחלונות הגבוהים של משרד התרבות שלנו ובמקורביה כי הקולנוע האירופאי מעדיף את נקודת המבט האנטי ישראלית בכל אשר יפנה נתקלת כאן בהוכחה מהכיוון ההפוך. אם יש התייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני בסרטה של הבמאית האיסלנדית-צרפתיה סולוויג אנספך (עם השלמות שלאחר מותה של שותפה לתסריט ז'אן-לוק גאז'ה) "אפקט המים", ויש התייחסות כזאת שקשה להתעלם ממנה, היא מאירת פנים, אמפטית ונושאת תקווה לימים טובים ויפים יותר של שיתוף פעולה. בכלל, ישראל מוזכרת בסרט כמה וכמה פעמים, כולל הדגל הישראלי המוצג לראווה במקום בולט מאוד כבר בשלב מוקדם וכולל תמונתו של שמעון פרס שמבחינת האירופאים היה הפנים היפות של הארץ זבת החלב והדבש. וכל זאת לפני שדיברנו בכלל על כמה מהפיתולים החביבים מאוד של הסרט המהנה הזה.
לפנינו קומדיה רומנטית המתנייעת בין צרפת לאיסלנד וגם היא, כמו סרטים נוספים שצולמו שם, עושה חשק אדיר לקפוץ לביקור בנופי הבראשית המרהיבים של האי הצפוני הסימפטי הזה – על הטבע שלו ואנשיו המיוחדים. במרכז הסרט נטוע סיפור היחסים האלסטי בין סמיר, מפעיל מנוף כנראה מוסלמי (אין פרטים על זהותו המדויקת) ואגת מדריכת שחיה מקומית ומצודדת בבריכה העירונית של מונטריי, כמה צעדים ממזרח לפריס, שגם על עץ המשפחה שלה איננו יודעים יותר מידי. אנספך מגדירה את ההכרות שלנו עם הדמויות המרכזיות רק למרחב המצומצם של הסלאלום החביב והמשעשע מאוד של ההתפתחות והנסיגה ביחסים בניהם.
סמיר פוגש את אגת בבית קפה, הוא עד שמיעה לראיון עבודה שלא עולה יפה והאסרטיביות שלה, וגם טוב מראה מדליקים בו את נימי הרגש והצורך ליצירת מפגש הדדי. כשהוא לומד על עיסוקה כמדריכת שחיה הוא מגיע לבריכה ומבקש ללמוד לשחות, למרות שנבין מאוחר יותר שהוא כבר מכיר את עולם המים מקרוב. בעקבות תקלה במתקני הבריכה הם מבלים לילה על המקפצה הגבוהה ונראה שהכל יהיה מכאן אושר ועושר, אבל היא מגלה את התרמית והולכת לו לאיבוד. סטוקר הוא סטוקר וכשהוא מבין שהיא נסעה לאיסלנד להשתתף בקונגרס של מצילים ומפעילי בריכות שחיה מכל העולם, הוא זונח את הגבהים של המנוף ונוסע בעקבותיה. וכאן מתערבת במהלך הקומדיה הרומנטית גם תוספת של קומדיה של טעויות וחילופי זהויות שבהם סמיר מזדהה כנציג הישראלי שמציע לכינוס את רעיון השיתוף והאחווה הרטוב עם הנציג הפלסטינאי, לשמחת כולם.
בקומדיה דל ארטה, שהיתה הבסיס לקומדיות הרומנטיות, התפקיד של צמד האוהבים הוא הפחות מעניין ואכן, עם המעבר לאיסלנד מתוגברת העלילה בכמה טיפוסים מקומיים שגם להם יש מה להוסיף בתחום ההומור ואולי גם הסאטירה הקלילה המלווה את הסרט. המארחת הדומיננטית ובן זוגה המתחלפים כל יום בתפקידים של מנהל/ת-עוזר/ת וכמה טיפוסים ייחודיים אחרים כמו הבן של המארחת האיסלנדית וכמה בעלי חיים ואורחות חיים מן הצפון הרחוק. אלה מוסיפים נופך מקומי של פולקלור תמים ומשעשע וכולם מדלגים בחן רב מעל כמה שאלות לא פתורות של הגיון עלילתי, אבל בחגיגה הקטנה המתפתחת אנחנו לא באמת מחפשים דיוק מתמטי. בסופו של הסיפור נלך כולנו בשביל הלבנים הצהובות של הז'אנר, אפילו שבדקה ה 85 נראה שהסוף הטוב רחוק מלהיות מושג.
התוספת שתופסת לסיפור הרומנטי, שמשווה לו גוון אקטואלי עם קשרים, אפילו רופפים, למציאות הפוליטית המעסיקה חלקים מהעולם, בלווית אמירה קלילה ועדינה על מהגרים, כור היתוך ומקומם בחברה הצרפתית, תוספת עם ניחוח עדין של שארם צרפתי ואקזיסטנציאליזם איסלנדי המתובלת בחוש הומור ויכולת הבחנה עושים את הסרט הזה לסוכריה קולנועית זעירה ומתוקה. הוסיפו לזה את הופעתם של השחקנים בתפקידים הראשיים סמיר גסמי ופלוראנס לוארה-קאיל (ששיתפו פעולה כבר בסרט קודם של אנספך "מלכת מונטריי" ) ושל התפקידים האחרים התומכים והרי לכם בילוי קולנועי מקסים ומחמם לב, טוב בייחוד בימים קרים אלה.
אפקט המים – 8 פלוס בסולם אורשר
L'effet aquatique