לאחר שסרטו הקודם "משהו עוקב אחריי" היה לאחד מסרטי האימה המדוברים והמוערכים של השנים האחרונות, עולה הבמאי דיוויד רוברט מיטשל מדרגה עם תקציב גדול יותר וכוכב כמו אנדרו גארפילד ("ספיידרמן") בתפקיד הראשי במותחן הסוראליסטי "תעלומה בסילבר לייק". הבעיה היא שבעוד קנה המידה גדל, התוצאה פחות טובה ברוב הפרמטרים מסרטו הקודם.הסרט עוקב אחר סאם, בחור פסיבי שחי ללא עבודה בלוס אנג'לס ויוצא למסע חיפוש אחר שכנתו שנעלמה ללא הסבר מביתה. עיקרו של הסרט הוא במסע ההזוי המוביל את סאם אל תוככי עולם הבוהמה, השקרים והזיוף שמעל פני השטח של עיר המלאכים, המסתיר סודות אפלים תחתיו ועתיר בקונספירציות ובשקרים המשווקים לציבור הרחב כתעשיית הבידור.
פרסומת
אין ספק כי מקורות ההשראה של רוברט מיטשל היו סרטיו של דיוויד לינץ', במיוחד "מלהולנד דרייב", על המבנה המקוטע והסוראליסטי שלהם בו הקשר בין סיבה לתוצאה נרקם במוחו של הצופה ומספק יותר רמזים ותעלומות מתשובות. הבעיה כי נדמה כי בניגוד לסרטיו של לינץ', כאן נדמה כי אפילו לרוברט מיטשל אין בידיו את הפתרונות והוא נהנה לפזר עוד ועוד מוטיבים ורמזים שלא מתחברים לכדי שלם הניתן לפענוח ע"י הצופה.יחד עם זאת העשייה הקולנועית עצמה היא סוחפת, בעלת ייחוד ויזואלי ומיזנסצנות מרהיבות ולכן לפחות תוך כדי צפייה לסרט יש איכות מסוימת שיכולה לקסום לקהל המחבב סרטים מסוג זה. עם זאת סביר כי מרבית הקהל הרחב ימצא את הסרט סתום וחסר פשר ובסופו של דבר יתעייף מניסיון לפענח את הרמזים והחידות המצטברים לאורכו וירגיש בעיקר תחושת תמיהה אל מול המתרחש אל המסך.
למען הסר ספק, אני חסיד של קולנוע שהוא לא מיינסרטימי בעשייתו ומספק לצופה חוויית צפייה שהיא יותר מדיטטיבית ומאתגרת, מאשר צפייה בעלילה ליניארית בנאלית כמותה ראינו פעמים רבות מדי. אבל "תעלומה בסילבר לייק" מרגיש יותר כמו ניסוי של הבמאי על הצופים, מאשר כסרט שיש לו באמת מה להגיד ושחלקיו השונים ניתנים לפענוח אם מתאמצים וחופרים בהם לעומק. כך מתקבל סרט שהוא אינו בלתי מעניין תוך כדי צפייה, אך הופך לשלם הקטן מסך חלקיו.