"להיות אסטריד". אלבה אוגוסט.
"להיות אסטריד" הוא סרט ביוגרפי דרמתי על שנותיה המוקדמות של הסופרת השבדית אסטריד לינדגרן שהיו לא פשוטות בלשון המעטה, בטח בשנות ה-20 של המאה ה-20. בסרט מוצגים מקורות ההשראה שלה לסדרת ספריה הידועה ביותר "בילבי בת גרב" והאירועים שעיצבו את אופיה והובילו אותה להיות פעילה למען זכויות הילד. קצב הסרט איטי ולמרות ההתרחשויות הדרמתיות, הוא שומר על ריחוק וסטריליות מסוימת. אני לא בטוח שאפילו מעריצי ספרות (ובפרט קוראים שגדלו על ספריה של לינדגרן) ירוויחו משהו מהסרט.
פרנילה פישר כריסטנסן ביימה את הסרט והייתה שותפה לכתיבתו. על אף שמדובר בסיפור חייה של לינדגרן, יש בו דגש על משפחה ומוסכמות חברתיות, נושאים בהם נגעה פישר כריסטנסן בסרטיה האחרונים. הבחירה שלה להתרכז דווקא במספר שנים מצומצם בחייה של אחת הסופרות המוכרות והאהובות בשבדיה היא מפתיעה, אבל גם מרגישה מפוספסת. לא רק שחלקים שעשויים להיות מרתקים הושמטו, גם מה שמוצג לא מהודק מספיק. שותפתה של פישר כריסטנסן לכתיבת התסריט הייתה קים פופז אקסון, תסריטאית פורה שכתבה את התסריט המיוחד של "חוש מושלם" (2011). חבל שהפעם לא הצליחה ליצור תסריט סוחף באותה המידה.
"להיות אסטריד".
לסרט בשבדית קוראים "אסטריד הצעירה" שהוא שם הולם יותר, כיוון שהסרט מציג את חייה לפני שהתחילה לכתוב ספרים, ולמעשה לפני שאימצה את שם בעלה לעתיד לינדגרן. אסטריד אריקסון (אלבה אוגוסט, "The Rain" של נטפליקס) היא נערה מבריקה וחסרת מנוחה שמתקשה לעמוד בציפיות אמה (מריה בונוי) הנוצריה האדוקה. היא אוהבת לספר סיפורים לאחיותיה הצעירות ולהוות להן דוגמה למרדנות מפוקחת של בת עשרה. כשאביה (מגנוס קרפר, "הנערה ששיחקה עם אש") מציע לה הזדמנות לגיוון מחיי החווה השגרתיים שלה, היא לא מהססת לתפוס אותה בשתי הידיים. היא מתמנה לעוזרת של עורך העיתון המקומי, בלומברג (הנריק רפאלסון), שהוא גם אביה של אחת מחברותיה.
"להיות אסטריד". אלבה אוגוסט, הנריק רפאלסן.
לא עובר הרבה זמן ורומן ניצת בין אסטריד לבלומברג, למרות היותו בהליך גירושים ומבוגר ממנה בשלושים שנה. הרומן הלא שגרתי גורר קשיים עם הוריה, ובעיקר אמה, ולאחר מכן גם את הרחקתה מהכפר בו גדלה ולהתמודדות עם חיי העיר הגדולה לבדה. תהליך ההתבגרות שלה מואץ מצד אחד, אך כיוון שהוא לא היה טבעי, היא גם שומרת על איזשהי תלות במבוגרים ממנה מן הצד השני. למרות כשרון הכתיבה שלה, המעבר לעיר והמאמץ לשרוד מרחיק אותה מהתחביב שלה. אסטריד נאלצת לעמוד במבחנים שרוב הנערות בגילה לא צריכות ובה בעת להישאר נאמנה לעצמה ולרצונותיה. במהלך הסרט היא מגלה את מלוא כוחותיה וגם שאנשים יכולים להפתיע לטובה (ולרעה).
אלבה אוגוסט נמצאת בעין המצלמה כמעט כל משך הסרט בתפקיד תובעני ומגוון והיא משחקת אותו מצוין. היא מגלמת דמות שמתפתחת מגיל נערות לעלמות ומעבירה הלך רוח מדויק לכל פרק זמן, בשילוב של השינויים שעוברת הדמות עקב האירועים המורכבים שהיא חווה. שאר השחקנים משחקים טוב למדי. קשה להתחבר אל הדמויות שלהם, כיוון שבקושי רואים אותם וכאמור, כיוון שהבמאית בחרה בדרך סיפור מרוחקת.
"להיות אסטריד". אלבה אוגוסט.
השחזור התקופתי מושקע והעיצוב הכללי סביר. ישנה אפרוריות שמלווה את הסרט ומדכדכת מעט. התלבושות נראו כראוי ותרמו להנכחת המעבר הגילי והמעמדי של אסטריד. מוסיקת הרקע התאימה לסצינות השונות והעצימה אותן, מבלי לתפוס הרבה תשומת לב. במהלך הסרט שזורים סצינות של לינדגרן המבוגרת היושבת לקרוא מכתבים מילדים שקראו את ספריה. הסצינות מרגישות כפויות ולא תורמות בדבר מלבד התרפקות על דמותה הנערצת של הסופרת שנפטרה בשנת 2002.
בעיקר היה חסר לי עניין בסרט. לא שהשתעממתי מאוד, הוא פשוט לא הלהיב או סקרן אותי באיזשהו אופן. המלווה שלי דווקא נהנה – "באופן מרענן ושונה לעומת הטרנדים של ימינו, הסרט שם דגש על הצד הטוב והחומל של האנושות, ומתמקד בפן החיובי מבלי להתעלם מהצד הרע והקשה של החיים". כנראה שאני מקולקל מבפנים. נו, שוין.
דירוג: 
להיות אסטריד (שוודיה, דנמרק, 2018)
בימוי: פרנילה פישר כריסטנסן | תסריט: קים פופז אקסון, פרנילה פישר כריסטנסן | משחק: אלבה אוגוסט, מריה בונווי, טרינה דירהולם | צילום: אריק מולברג האנסן
הפצה: סרטי שובל, החל מה-21.02.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: