"כולם יודעים". חביאר ברדם, פנלופה קרוז.
"כולם יודעים" הוא סרט דרמה ספרדי על איחוד משפחתי בכפר קטן שהיעלמותה של אחת מבנות המשפחה הצעירות מכריחה את כל המשתתפים להעלות מחדש את המשקעים שהדחיקו. הסרט איטי עד איטי מאוד, אך מספק תמונה שמרגישה אותנטית מאוד. הסרט מרגש עד שלפעמים יש צביטה בלב וזאת בזכות תצוגת המשחק המרשימה של זוג השחקנים פנלופה קרוז וחוויאר בארדם. למרות שיש בו לא מעט התרחשות והרבה גילויים, הוא בהחלט לא יתאים לאנשים שאוהבים שהעלילה מתגלגלת קדימה.
הבמאי והתסריטאי אסגאר פרהאדי, שיצר את הסרטים זוכי האוסקר בפרס הסרט הזר הטוב ביותר, "פרידה" (2011) ו"הסוכן" (2016), מספק שוב את הסחורה עם סרט שעוקב אחר סיטואציה לא פשוטה בצורה מדודה. גם סרט זה עוסק באינטראקציה משפחתית ובעיקר בדינמיקה זוגית. הוא מומחה בתשומת לב לרגעים הקטנים והאינטימיים של הדמויות. לא מעט סצינות ממשיכות מעט מעבר לנדרש, וזאת כדי להישאר עם הדמויות בזמן שהן ללא פעולה מוגדרת ובכך לייצר הזדהות גדולה יותר עם הצופים.
"כולם יודעים". חביאר ברדם, סרחיו קסטלנוס, פנלופה קרוז, קרלה קמפרה.
לאורה (פנלופה קרוז) שמתגוררת בארגנטינה חוזרת לכפר הספרדי בו גדלה עם שני ילדיה לכבוד חתונתה של אחותה. במהלך האיחוד המרגש עם משפחתה היא פוגשת גם את חברה הותיק שמקורב למשפחה, פאקו (חוויאר בארדם). חגיגת החתונה מופסקת עקב היעלמותה של אירנה, בתה בת העשרה של לאורה, ופורץ מחול שדים של חיפושים קדחתניים אחריה. אופיה ההרפתקני של אירנה מעלה אפשרויות נוספות לסיבת היעלמותה ממיטתה, מלבד חטיפתה, אך לא מוריד רמת ההיסטריה של אמה. המצב המלחיץ שנופל על המשפחה מעורר ויכוחים נושנים ומשחק האשמות חסר תועלת שרק מכניס את כולם למצוקה גדולה יותר.
למרות שבסיס הסרט הוא דרמה, יש בו אלמנטים של סרט מסתורין, כיוון שגם הצופים לא יודעים מה עלה בגורלה של אירנה, לכן אשאיר את המשך העלילה לגילוי עצמאי. הדגש בסרט הוא ההתמודדות של לאורה עם ההיעלמות וכל מה שהיא מוכנה להקריב בשביל להחזיר את בתה והקשר עם פאקו, שמלווה אותה לאורך כל הדרך במחירים אישיים גבוהים, בייחוד מול אשתו.
"כולם יודעים". אדוארד פרננדז, חביאר ברדם, פנלופה קרוז.
זהו שיתוף הפעולה השביעי של פנלופה קרוז וחוויאר בארדם, אשר ביחד או בנפרד הם נפלאים. המשחק של בארדם רגיש ונוגע, איזון מופתי של קשיחות ופגיעות, אך הכוכבת הבלתי מעורערת של הסרט היא קרוז שמגיעה לשיאים חדשים. העצב העמוק, הלחץ, חוסר האונים והכעס מועברים בצורה מדויקת ומעוררת חמלה והזדהות ולא מאפשרים להסיר את המבט ממנה (היא כמובן גם כובשת ברגעי השמחה). ריקרדו דארין הארגנטינאי ("הסוד שבעיניים", "טרומן") שמגלם את בעלה של לאורה, אמין בתפקידו, אך לא מגיע לרמתם של הזוג הספרדי. ברברה לני שמגלמת את אשתו של פאקו, עצמתית וסוחפת. המשחק בכללותו ברמה נאותה.
הדרמה האנושית מורגשת עם כל שורה וסצינה של התסריט, החזרתיות בחלקים מסוימים שיש בו רק מדגישה את הייאוש והגלגל המחשבתי שבו תקועות הדמויות ותורמת לאותנטיות (לעומת תסריטים שחוזרים על עצמם כי אין משהו חדש להוסיף). זוויות הצילום והקופוזיציה של הסצינות מוסיפות הרבה לתחושות של הדמויות, בין אם זה צילום של לאורה לבד בחדרה או צילום עילי של חגיגות החתונה.
"כולם יודעים". ריקארדו דארין, פנלופה קרוז.
הסרט מספק מנה גדושה של רגש ודילמות אנושיות. האופי האמין שבו מאפשר לצופים לשים את עצמם בנעליהן של הדמויות, מה שנותן לו נקודות בונוס. למרות שהייתה מודעת לעדינות בה מוגש הסרט, המלווה שלי השתעממה בחלקים גדולים בו, כך שצריך לבוא אליו מוכנים. הוא יתאים למי שאהב את סרטיו הקודמים של פרהאדי.
דירוג: 
כולם יודעים (ספרד, צרפת, איטליה, 2018)
בימוי: אסגאר פרהאדי | תסריט: אסגאר פרהאדי | משחק: פנלופה קרוז, חוויאר בארדם, ריקארדו דארין, אינמה קווסטה,אדוארד פרננדז | מוסיקה מקורית: אלברטו איגלסיאס | צילום: חוזה לואיס אלקיין
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-11.04.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: