"חורשות את הלילה" – ביקורת

"חורשות את הלילה". ביני פלדשטין, קייטלין דיוור.

"חורשות את הלילה". ביני פלדסטין, קייטלין דבר.

"חורשות את הלילה" היא קומדיית נעורים מצחיקה ביותר על התבגרות, גילוי עצמי, פמיניזם ומיניות דרך הרפתקאותיהן של שתי חברות בלילה שלפני סיום התיכון. אי אפשר שלא לדמות את הסרט לגרסה נשית של הסרט "סופרבאד" (2007), ולא רק כי באחד התפקידים הראשיים משחקת ביני פלדסטין, אחותו של ג'ונה היל ששיחק את אחד התפקידים הראשיים בסרט מלפני 12 שנים. הנושא המרכזי בשני הסרטים הוא האהבה האלפטונית העמוקה שיש בחברות של הדמויות המרכזיות כשברקע קורים דברים משוגעים. מה שכן, הסרט הזה מתעלה על הקודם בכל המדדים.

לא ניתן היה לבקש פתיח טוב יותר לקריירת הבימוי של השחקנית המוכשרת אוליביה ויילד ("האוס", "טרון"). אמנם סרטים מהסוג הזה לא מזכים בפרסי מבקרים, אבל היא יצרה אותו במקצועיות של במאית מהוקצעת, ונשאר רק לקוות שגם הסרטים העתידיים שלה יישמרו על אותה הרמה. עם במאית ותסריטאיות נשים זה לא מפתיע שהזווית של הסרט היא לא נרטיב נשי מעיניים גבריות, אלא זווית נשית עגולה ואותנטית שקיפצה בקלילות מעל דחיפת אג'נדה של העצמה נשית מעוררת אנטגוניזם לגרון של הצופים (מגמה מוצדקת בעולם הבידור בשנים האחרונות, אפילו אם היא לא מושכת את התגובה הרצויה ברוב המקרים).

מולי (ביני פלדסטין, "ליידי בירד") ואיימי (קייטלין דבר, "גבר מי שנשאר אחרון", "בית זמני") הן לא רק החברות הכי טובות, הן גם החברות היחידות אחת של השנייה. שתיהן הסכימו שכדי להצליח בלימודים, עליהן לוותר על חיי חברה פעילים בתקופת התיכון וכך שתיהן הגיעו להישגים אקדמיים מצויינים והתקבלו למסלולים האוניברסיטאיים שהן חשקו בהם. יום לפני סיום הלימודים מולי נחרדת לגלות שחלק מהתלמידים שהיא התנשאה מעליהם לאורך כל התיכון על כך שהם לא יגיעו לשום מקום, כי הם לא מתרכזים בלימודים כמוה וכמו איימי, התקבלו לאוניברסיטאות יוקרתיות ושבעצם לחינם הקריבו השתיים את ההנאות שבחיי החברה.

נחושות להימנע מלהיות מתויגות לנצח בעיני עצמן כבנות שפספסו לשווא את מסיבות התיכון, הן מחליטות להידחף למסיבה שלא הוזמנו אליה, ובכך לסמן "וי" על התהוללות בתיכון. הן מגלות כי הדרך למסיבה לא פשוטה כשאין להן חברים מלבד אחת את השנייה, והערב מאבד כיוון מאוד מהר. לא רק שהדמויות הראשיות אמינות (רוב הזמן), מצחיקות ושנונות ללא צורך בשחקני חיזוק, יש שפע של דמויות סביבן שהן מוקצנות ומוטרפות, אך עם זאת גם מקורקעות ואנושיות. כן, היו כמה בדיחות שהיו נדושות או פשוט לא ממש משעשעות, אבל כשעוד נרגעים מהתקפת הצחוק הקודמת, זה עובר בקלות הלאה.

"חורשות את הלילה". קייטלין דיוור, ביני פלדשטין.

"חורשות את הלילה". קייטלין דבר, ביני פלדסטין.

הדינמיקה של פלדסטין ודבר מושלמת, הן שונות ודומות, מקפיצות כל סצינה קדימה ותענוג לצפות בהן. כל אחת בנפרד מגלמת את הדמות שלה כאילו תפורה בדיוק למידותיה וניכר שנעשתה עבודת בימוי מצוינת בהדרכה שלהן. בן זוגה של ווילד, ג'ייסון סודייקיס ("סאטרדיי נייט לייב", "איך להרוג את הבוס"), גויס לסרט בתפקיד מנהל בית הספר, והוא מצחיק כהרגלו. ליסה קודרו ("חברים") ווויל פורטה ("האיש האחרון בעולם") בתפקידים קטנים. הם משעשעים ומיותרים בכפיפה אחת. בולטים לטובה בילי לורד (הסרטים החדשים של "מלחמת הכוכבים") ממלאת נפלא את תפקיד הנערה המשונה ביותר בתיכון ונואה גלווין בתפקיד קריקטורי, אבל כזה שעשוי כמו שצריך עם משפטים מעולים.

התסריט שופע משפטים קולעים וברי ציטוט, שאם היו מוצגים אחרת, יכול להיות שהיו מפספסים את המטרה. גם קטעי הדרמה חזקים ומלאי משמעות. בהגשה הכי טבעית לא מעט סצינות מעצימות נשים ונושאות אחוות נשים – אלמנט בולט בסרטי חברים גברים.

"חורשות את הלילה". קייטלין דיוור, בילי לורד.

"חורשות את הלילה". קייטלין דבר, בילי לורד.

אין משהו יותר מדי מקורי בסרט, אבל הוא פשוט טוב ומצחיק (נראה לי שלא הדגשתי את זה מספיק), קומדיית נעורים אולטימטיבית. הנאה מובטחת לכל מי שצעיר בנפשו ולא נרתע מבדיחות על מין.

דירוג: ★★★★☆

חורשות את הלילה (ארה"ב, 2019)
בימוי: אוליביה ווילד | תסריט: סוזנה פוגל, אמילי הלפרן, שרה הסקינס, קייטי סילברמן | משחק: קייטלין דבר, ביני פלדסטין, בילי לורד, סקיילר גיסונדו | מוסיקה מקורית: דן נקמורה | צילום: ג'ייסון מקורמיק
הפצה: פורום פילם, החל מה-30.05.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?